יש תוכנית חדשה במשרד החינוך של פיוטים לגנים. אמנם זה מיועד לכל משרד החינוך אבל כרגע זה נכנס בעיקר לגנים דתיים, כי חילוניים לא מתעניינים בזה. על כל פנים, נראה שבדתיים יש בזה ברכה.

פיוטים הם בוודאי דבר טוב וקדוש. אך יש בכל זאת בעיה קשה.

שרים פיוטים לא כשרים?

לא. הפיוטים כשרים. אך רוב הצוותים שנשלחים לגנים אינם דתיים. הרי פיוט זה לא רק עניין של מילים ומנגינה. זה בעיקר עניין אם הזמר הוא בעצמו מאמין בזה או לא.

כמו שהלויים היו אנשים קדושים, כפי שמזכיר ספר הכוזרי סוף חלק שני…

אנו רחוקים מדרגת הלויים, אך צריך זמרים שהם כשרים, כלומר מקיימים תורה ומצוות. גם לפעמים יש זמר וזמרת ושירה מעורבת. במיוחד במאורע השיא, בו ישנה עדיפות שההורים ישתתפו, זה עלול להפוך לשירה מעורבת. כך לא מחנכים ילדי ישראל התמימים.

 

באמת למה זה קורה? אין כבר זמרים כשרים במדינה?

ודאי שיש. וגם חלק מאלה המופיעים הם כשרים. אך מי שעומד בראש התוכנית, בחלקם, אינם כשרים.

זה לא החינוך הממלכתי דתי?

בשיתוף פעולה עם עוד גופים, כגון יד יצחק בן צבי שאינו דתי, קרן נתנאל שאינו דתי, ותומך ברפורמיים,וניהול התוכן וייעוץ של התכנית נעשה על ידי אדם קונסרבטיבי המנהל גם את תאתר הזמנה לפיוט יחד עם קונסרבטיבי נוסף.

אבל בסופו של דבר, משרד החינוך קובע?

לא מדוייק. בהשתלמות לפייטנים לגנים, הוצגו ראשי האתר הזמנה לפיוט כממונים על התוכנית. וגם מטעם משרד החינוך יש דתיים עם לא דתיים. לכן, אין זה פלא. אנו יודעים שהרפורמים, הקונסרבטיבים ודומיהם רוצים לחדור לחינוך הממלכתי וגם לחינוך הדתי אך הם עושים זאת בהדרגה.

למעשה מה לעשות?

הכי טוב הוא לומר להם: לא מעוקצך ולא מדובשך. אך אם לא עומדים בזה, לדרוש רק פייטן דתי וכמובן בלי ערבוב שירת נשים. בודאי לא להשתמש בדיסק שירים שנשלח ממשרד החינוך שכולל שירת נשים ובע"ה נדאג לטהרת החינוך לילדינו הטהורים.