עמיתיי אנשי החינוך היקרים!

השבוע אנחנו נכנסים לשבוע החמ"ד. כל השנה היא חמ"ד אבל השבוע הזה הוא שיא חשוב לכולנו!

מכל הארץ מגיעים תלמידי החמ"ד לירושלים. בכל שנה ובמיוחד השנה. בעיננו אנו רואים כיצד כל תלמיד ותלמידה, זוכים להרגיש שהם חלק משלם הגדול ומלא נשמה שהיא עליונה מתוך כל חלקיה. חזיון נפלא זה מהדהד בראשנו את תלמודה של ארץ ישראל:

בירושלמי (ברכות, פ"א) אמרו חכמים: "רבי חייא ורבי שמעון הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא לרבי שמעון: כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קימעא קימעא כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת…". דברי הירושלמי מלמדים אותנו, להביט על מה שאנו מצויים בתוכו. יש קשיים ואתגרים רבים לצד הצלחות והתקדמות רבה. לצד ההישגים הנפלאים והמרשימים שאליהם הגענו, אתגרים רבים עומדים לפנינו.

לשבוע החמ"ד השנה שהוא "בסימן חמישים שנה לאיחוד ירושלים", יש אור גדול שבוקע ועולה ממנו וכל אחד מתלמידנו ותלמידותינו, כל אחד מצוותי המורים והמורות הנפלאים שלנו, כל אחד מאבות הבית והשומרים, מהרכזים, הסגנים והמנהלים, כולם מחוברים בחיבור עמוק ושלם. חמ"ד – בית חינוך, כמשפחה אחת גדולה.

בית חינוך כמשפחה

ננסה בכל מאודנו לעשות הכל כדי להעצים את מוסדותינו בכיוון של "בית חינוך כמשפחה". נעשה כל שאנו יכולים לדאוג שכל מי שבא בשערי החמ"ד, ימצא בו את ניגונו – "והעמידו תלמידים הרבה". נתחנך עם תלמידינו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו לחיות בדור של גאולה, עם התורה הגואלת שמנווטת את דרכנו. נהיה קשובים לקולות הפנימיים של האומה כולה להיות שותפים לניגון המשותף לכולנו.

נזכה להתחדש ולהתקדש, נמשיך להשתדל להנהיג בענווה חינוך ומצוינות לימודית בתוכנו – 'בתים של חדוות דעת'. יהי ה' עמנו בכל מעשינו.

אנא מכולנו, נשלח את המכתב להורים. נקרא לכולם להיות ולקחת חלק בשבוע החמ"ד הזה ונשים את החינוך, ואת ירושלים על ראש שמחתנו.