ביקורת סרטים: לוגאן-וולברין • הכי טוב בטרילוגיה

לוגאן - וולברין

השנה היא 2029, העולם "נקי" ממוטנטים כבר תקופה ארוכה , הם פשוט לא נולדים יותר. לוגן – הרי הוא הוולברין ובין אחרוני המוטנטים שנשארו כאן מדור הנפילים שהולך ונעלם – הוא נהג לימוזינה אדיב ומזדקן, שמנהל חיי שגרה שקטים הכוללים בעיקר הסעת מי שידו משגת מנקודה א' לנקודה ב', וטיפול בפרופסור אקסוויר הזקן והחולה, הנמצא במסתור מוגן סמוך לגבול המקסיקני – הכי רחוק מוולברין השש לקרב של לפני 20 שנה.

אך עולם כמנהגו נוהג, ודווקא כשביקש וולברין לישב בשלווה – קפץ עליו רוגזו של כל שאר העולם פחות או יותר. אישה מקסיקנית צעירה נכנסת לחייו בסערה ומתחננת שיגן על לורה- ילדה קטנה ושתקנית שחולקת משהו משותף עם לוגאן: לא רק שהיא מוטנטית, היא גרסת הפלדה הנשית של וולברין – ואם נשית נשמע לכם רגוע ומרוסן יותר, אז ממש לא, היא פראית וזועמת בצורה שמזכירה מאוד את וולברין בגרסה הצעירה והעצבנית.

נכון סיכמנו שכבר אין מוטנטים בעולם? אז זהו, שיש. לורה היא ממש לא היחידה, והיא וחבריה נמצאים בסכנת חיים מיידית. בשלב הזה ללוגאן כבר אין באמת יכולת לבחור- בין אם ירצה ובין אם לא, הוא עמוק בתוך העניין וכל מה שנותר לו הוא להציל בשנייה האחרונה את פרופסור X ולהימלט מפני כוחות אפלים ואלימים במיוחד הרודפים אחרי לורה בכל הכח שיש להם – ויש להם. הרבה.

מסעם של השלושה מעמיד אותם פעמים אין ספור מול סכנות נוראיות ומוות מוחשי, אך לא פחות מכך מול עצמם ומול עובדות מפתיעות שידרשו מהם, ובעיקר מלוגאן, לחשב מסלול מחדש.

זהו סרט שונה בנוף ז'אנר גיבורי- העל. אבל זה חתיכת נוף חדש, יפהפה ומרתק – יש בו חולשות, יש בו הפסדים ואובדן. עכשיו, אחרי כל כך הרבה עלילות גבורה וקרבות, מתגלים מאחורי טופרי הפלדה ואינספור הצלקות עיניים עמוקות, מאחורי החספוס והציניות שהתקלפו ודהו עם השנים מבצבץ אדם, גבר מזדקן וצולע, שמצד אחד כבר נמאס לו להילחם, ומצד שני אין לו ברירה,כלומר יש לו, אבל לא באמת… (וזה המקסימום שאני יכול לומר בלי להרוס לכם את הסרט).

נקודה חשובה לסיום: רמת האלימות, העושר הגרפי שלה והאכזריות שמוצגת בסרט היא הרבה יותר ממה שראינו עד כה בסרטי וולברין בפרט וסרטי "אקס-מן" בכלל. ראשים נערפים כדבר שבשגרה, אנשים משופדים על ימין ועל שמאל ואנו זוכים על הדרך לשיעור אנטומיה מפורט על איבריו הפנימיים של האדם, מפורט מאוד. ממש לא סרט ללכת אליו עם בת זוג, עם נער צעיר או על בטן מלאה. האלימות הרבה לא מופרכת ומיותרת, היא משתלבת בטבעיות בעלילה ומשרתת אותה, ועדיין, אלים מאוד.