אם רוצים למצוא סיבה לחוסר המשילות שעליו הצביע לא אחת יו"ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט, אפשר פשוט להסתכל על האירוע שהתקיים השבוע בכותל.

אני לא רוצה לדבר על פשרת הכותל: היא רעה. אני לא מסכים איתה, ואפשר להמשיך לדבר עליה שעות. זה לא העניין. הנקודה היא שהממשלה החליטה, ושבה והחליטה, על מתווה מסוים, והיא לא מבצעת אותו. שר התפוצות היה חלק מגורמי ההחלטה, שישבו על המדוכה זמן רב והגיעו למתווה שעליו סוכם.

אבל הבעיה אינה שהממשלה לא מבצעת: בטירוף המערכות המתחולל אצלנו היא בעצמה נלחמת נגדו. תלמידי בתי ספר השייכים לציבור הציוני דתי, המפוקחים וממומנים על ידי משרד החינוך שבראשו עומד השר בנט, היו רוב המשתתפים בעצרת שארגן הארגון החרד"לי "ליבה". הם יצאו בראש חודש אדר: באמצעו של יום לימודים מלא תכנים יהודיים וישראליים חשובים. הם הוסעו בהסעות מאורגנות ולוו על ידי המורים שלהם.

ברור כי הדבר נעשה בניגוד לחוק. המשרד אסר במפורש על השתתפות תלמידים בעצרות פוליטיות כאלו, ולא ההורים – שחלקם הגדול נדהם מהעניין – אמורים להגיד זאת ולפקח על כך. מי שאמור לומר זאת, מי שאמור לפקח על כך, הוא משרד החינוך עצמו. זה לא נעשה. הגורמים האחראים עוצמים עין – בכוונה או בקריצה – ונותנים להשתוללות החרד"לית להמשך באין מפריע.

אני לא חושב שהשר בנט צריך קצין מודיעין במשרה מלאה במשרד כדי להבין את שמתחולל כאן. כמנהיג שמבין לוחמה מהי, הוא בודאי רואה את המערכה שמנהלים נגדו הארגונים החרד"ליים – נגדו, נגד הממשלה, נגד בתי המשפט, נגד צה"ל ואפשר עוד להמשיך. הוא רואה את החבירה המשונה של גורמים חרדיים קיצוניים עם גורמים במחנה שלו. הוא רואה את הניסיונות שלהם להשתלט על הפריימריס הבאים בבית היהודי. השאלה היא מה הוא יעשה בעניין.

כל המתנה נוספת רק תדרדר את היכולת של המחנה הציוני דתי להיות שותף בהנהגת המדינה. מי שיורק על המדינה ועל קרונותיה באופן קבוע לא יכול לקבל כרטיס כניסה לקטר. מי שרוצה להוריד את הרכבת מהפסים לא יכול להיות הנהג.

על השר בנט להתעורר. לדאוג להעניש בחומרה את מנהלי המוסדות שנהגו בניגוד לחוק, להפסיק את התמיכה שמשרדו נותן לגורמים אנטי-ממלכתיים כמו ליבה, ולשקול אף איסור להכניסם לבתי הספר, כי הנזק שהם גורמים למדינה לא פחות חמור מזה של שוברים שתיקה.

=======

ד"ר חנן מנדל הוא יו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה ומרצה למשפטים ויישוב סכסוכים בקריה האקדמית אונו