חילוני בעל חממות לגידול חסה במושב משמר איילון נקלע למצוקה בגלל הכרעה הלכתית שגרמה לחשש שמא לא יוכל למכור את תוצרתו כמרור בליל הסדר.

זוהי מכירת החסה לקראת חג הפסח, שיחול בעוד פחות מחודשיים, הנחשבת לחלק מרכזי בפרנסת מגדלי החסה.

החממות של משפחת לרר, המתגוררת במושב פועלת בשיטה מיוחדת: לפני מספר חודשים החליטו במשפחה להשקיע מיליוני שקלים על מנת לגדל חסה על המים, ללא מגע באדמה. כך הצמחים מוגנים מחרקים ללא שימוש בריסוס שפוגע באיכותם.

אולם לפני כחודש הבינו בעלי החממות שהשיטה עלולה להסב להם הפסד כבד וזאת בשל בעיה הלכתית: בין פוסקי ההלכה קיימת מחלוקת בשאלה מהי הברכה הנדרשת לחסה שגדלה במנותק מהאדמה – ברכת 'בורא פרי האדמה' או 'שהכול'.

הפוסקים הרב יוסף שלום אלישיב והרב שמואל הלוי וואזנר קבעו שהברכה היא 'בורא פרי האדמה', כמו לגבי גידולים רגילים, ואילו הרב עובדיה יוסף פסק שיש לברך על גידולים כאלה 'שהכול'.

מכיוון שלדעת חלק מן הפוסקים חסה כזו אינה גידול רגיל, המשמעות היא שאינה כשירה לשמש מרור בסדר הפסח, וזאת כי לפי ההלכה המרור צריך להיות מאכל שגדל באדמה. בעלי החממות חששו מפסק כזה, משום שבמודל הכלכלי שלהם, מכירת הפסח הייתה אמורה להחזיר חלק ניכר מן ההשקעה.

בסופו של דבר מי שנחלץ לעזרת החסה של משפחת לרר הוא הרב שלמה בן עזרא, רב המועצה המקומית גזר. הוא עצמו ליווה את תהליך ההקמה של החממות ונתן להן את ההכשר.

לדברי הרב בן עזרא, במשך כשלושה שבועות הוא השקיע שעות רבות בלימוד הסוגיה. במהלך חיפוש הפתרון הוא עמד בקשר עם רבנים, ולבסוף כתב חוות דעת הקובעת שגם לפי הגישה הגורסת שגידולים על המים אינם בדיוק כגידולים רגילים – החסה נחשבת לגידול אדמה לצורך מרור, ללא קשר לברכה הנדרשת.

"הרגשתי את המצוקה בתוך עיניהם", סיפר הרב. "הם אינם דתיים, אולם הבינו את משמעות הדבר. במהלך השבועות שעסקתי בזה, תוך כדי קשר עם רבנים נוספים, הם התעניינו מאוד".

חוות הדעת של הרב בן עזרא קיבלה את אישורו של הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף, וכך הוסר החשש. הרב יוסף דרש רק שעל החבילות ייכתב כי מדובר בגידולי מים, לשם ידיעת מי שיבקש להחמיר.

"אנחנו לא מכירים את העולם הדתי", סיפר אחי לרר, מבעלי החממה. "עד היום לא נפגשנו כל כך עם רבנים, וההשקעה הרבה של הרב בן עזרא שינתה לי את היחס לרבנים בישראל, שבדרך כלל לא מצטיירים באופן חיובי בתקשורת" סיפר בעל החממה החילוני.