השעה 21:00 בערב, מרכז מסחרי מנומנם ביישוב קדימה, סופר מרקט מכאן וקופת חולים משם. בתוך השממה מבליח אור חמים ונעים: שיטוט קל מגלה שמקורו בריי בשרים. חמימות ורוחב לב הם שם המשחק כאן, והמסעדה עצמה, בניגוד לאזור המחיה שלה, חיה ותוססת.
אבל נתחיל מהסוף: ריי בשרים היא למעשה סטיקייה משודרגת, וזה לא בהכרח חיסרון. יזמי המקום (שלושה במספר) לקחו סטיקייה, הלבישו עליה נראות של מסעדה: מלצרים שהתמקצעו, גריל פחמים שעבר לירכתי המטבח תחת מנדף איכותי ועיצוב נעים, והרי לכם – סטיקייה משודרגת. את פניכם יקבלו שפע סלטים ביתיים טריים, ויטרינת בשרים מעוררת ומטופחת המכילה כ-15 סוגי בשרים איכותיים, לב רחב וחיוך על השפתיים. כן, גם חומוס צ'יפס סלט יש פה, רק שאת החומוס מחליף אורז ושעועית ירוקה, ואת הסלט – צ'יפס בטטה. הבנתם את הנקודה, נכון? סטיקייה משודרגת.
והמחיר? שווה לכל נפש. הסלטים מתומחרים ב-20 ש"ח לאדם (כולל ריפיל ללא הגבלה), והבשרים? בשורה של ממש: תמחור אחיד של 26 ש"ח ל-100 גרם לכל סוגי הבשרים, חזה העוף, פילה הבקר וכבד האווז באותו התמחור. תמחור אחיד זה איפשר לנו לאכול כ-550 גרם בשר איכותי בעלות של כ-140 ש״ח. לזוג. ובשר אמיתי היה שם: אנטריקוט משובח, פילה עגל ונתח קצבים. או בקיצור: מחירי סטיקייה (אפילו לא משודרגת, סתם אחת).
מבין עשרת הסלטים שאכלנו, המגעים בלוויית פיתות חמות שנצרבו קלות על הגריל, בלטו לטובה בעיקר סלט הכרוב החמצמץ, סלט העגבניות הטריות והחריפות והטחינה הטובה. בקצה השני של הסקאלה היו סלט הבטטה המעט אנמי וסלט התירס-חתונות שלא הבריק.
בתוספות, שהגיעו משום מה עם הסלטים, ולא עם הבשרים (רעיון מעניין), עשה צ'יפס הבטטה תיקון לסלט הבטטה והיה קריספי וטוב, כמו גם הצ'יפס המסורתי שכיאה לסטיקייה משודרגת, נעשה כראוי. גם תוספות האורז והשעועית ירוקה היו קלאסיות, פשוטות וטובות.
ולעיקר – הבשרים: חלק לא מבוטל מהחוויה ב"ריי", נעוץ במלאכת בחירת הבשרים. ויטרינה גדולה ובוהקת מלאה בנתחים יפים בגדלים וסוגים שונים ניצבת בגאון בחלל המסעדה. המבחר גדול, וכל חובב בשר (ובשר עוף) ימצא בה את מבוקשו; מחזה עוף ועד פילה בקר, מפרגית ועד כבד אווז, מנקניקיית מרגז ועד צלעות טלה. בקיצור, לא המקום לצמחוניים ולטבעונים מבינינו (אלא אם כן הם מסתפקים באורז וצ'יפס). הנתחים הנבחרים עולים אחר כבוד על המשקל, ומשם נשלחים לגריל הפחמים הענק שבמטבח.
אנחנו בחרנו נתחים של אנטריקוט, פילה ונתח קצבים, ולקינוח הוספנו נקניקיית מרגז וקציצות קבב בטחינה. לא חלפו דקות ספורות וכל הטוב הזה כבר נח, רוחש מחום, על מתקן ייעודי המונח על השולחן ושומר על חום הבשר. כבר מהביס הראשון ניכר שה"גריל – מן" בקי ברזי צליית הבשר. כל הנתחים נצלו בדיוק בדרגת העשייה המתאימה להם, וירדו מהאש בתזמון מושלם.
הפילה והאנטריקוט הצטיינו, וניכר בהם השילוב הנכון: בשר איכותי, תיבול מינימאלי, עובי נכון וזמן אידיאלי על האש. נקניקיית המרגז הייתה טובה אך חריפה מעט יתר על המידה, והקבב בטחינה, הנצלה על האש עם ליבת טחינה, היה מעניין ומקורי, אך מעט "כבד".
אם לתמצת, ריי היא מקום לאכול בו בשר טוב ללא גינונים מיותרים, בתמחור מוזל, ובאווירה טובה.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים