סערת ההתעללות בקשישים: לאן נעלמו הרבנים?

כשהורסים את עמונה יוצאים כרוזים של רבנים, יוצאים להפגנות ועצרות, כשפוגעים בכבוד השבת, נזעקים הרבנים בכרוזים ובעצרות ובתפילות, אבל כשיש בעיה ידועה בבתי אבות סיעודיים, זו כבר לא שאלה דתית

סערת ההתעללות בקשישים: לאן נעלמו הרבנים?
  (צילום: שאטרסטוק)

התחקיר שפורסם בערוץ 2 לא צריך להפתיע. אולי לא ציפינו שנותנים מכות לקשישים חסרי ישע,אבל דוחו"ת קשים על הטיפול בזקנים חסרי ישע ישנם למכביר במשרד הבריאות ודבר לא נעשה. שר הבריאות, אילו רצה, היה יכל לטפל בסוגיה כבר מזמן,אבל לא עשה דבר.

כשמדובר על חילול שבת ברכבת נזעקים רבנים ואנשי ציבור חרדים ודתיים. 'לא יעלה על הדעת' הם אומרים. 'אנחנו חיים במדינה יהודית' הם טוענים 'לא נשלים עם חילול שבת ברכבת' הם זועקים.

אבל התעללות בזקנים? זו כבר לא שאלה 'דתית', זאת שאלה 'ציבורית', כך חושבים הרבנים, העסקנים וכמובן גם הציבור הרחב.

כמובן, עכשיו כולם נזעקים וכולם מדברים על הבעיה. אבל, לצערי הרב, אני חושש שבעוד יומיים הכל ישכח. עד הפעם הבאה.

האם אין זו צריכה להיות אחריותם של רבני ישראל? האם רק בשאלת חוק הכשרות הם צריכים לזעוק? האם רק בשאלת רחבת הכותל נשמע את קולם?

כשהורסים את עמונה יוצאים כרוזים של רבנים, יוצאים להפגנות ועצרות, כשפוגעים בכבוד השבת, נזעקים הרבנים בכרוזים ובעצרות ובתפילות, אבל כשיש בעיה ידועה בבתי אבות סיעודיים, זו כבר לא שאלה דתית.

אין זה מקרה, כנראה, שהתחקיר המזעזע פורסם בשבת בו קראנו בתורה את הדיבר החמישי 'כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך', כי אריכות הימים שלנו כיחידים וכחברה תלויה ביחס שלנו לזקנים ובמיוחד לחסרי הישע שביניהם.

מי מאיתנו לא מבקר מזמן לזמן במחלקות סיעודיות כאלה ואחרות וחושב על האומללות של אותם אנשים, שהיו אך לא מזמן בעלי צלם אנוש ועכשיו שוכבים בצורה מעוררת רחמים?

מי מאתנו לא הרהר אי פעם בשאלה מה קורה עם אותם חסרי ישע בזמן שהם נתונים רק לחסדיהם של מטפלים או מטפלות שלא תמיד נראים בעיננו כאמינים וכמסורים? מבלי להכליל כמובן, כי עדיין הרוב המוחלט של העובדים עושה עבודה קשה ומסורה.

הדרישה משר הבריאות בפרט ומממשלת ישראל בכלל, לדאוג לכך שמערכת הבריאות הסיעודית תטפל כראוי בתשושי הנפש הללו,כדי שיוכלו לסיים את חייהם בכבוד בסיסי צריכה לבוא ,בראש ובראשונה ממי שמתיימר לשאת את קולה של תורה בציבור, ממנהיגים רוחניים, מראשי ישיבות ומרבנים.

כי מי שמשמיע את קולה של התורה רק בנושאים 'דתיים' – רק בנושאים שבין אדם למקום, הרי הוא מחלל אתה'. כי בעצם שתיקתו הוא אומר שאין זה עניינה של תורה.

מזה מספר חודשים מתנהל בעירינו, מעלה אדומים, שיח בין רבני הקהילות שלנו לבין אנשי אגף הרווחה בעיר על שיתוף פעולה בנושא זה של סיוע וליווי לקשישים גלמודים ובודדים. כאשר הרעיון הוא שכל קהילה 'תאמץ' את אותם אנשים באזור. בביקור, בשיחה, בסיוע בהסעה או בקניות וכדומה.

אני קורא לרבני הקהילות בכל הארץ, יחד עם הגבאים ואנשי המעשה בקהילה, לנסות וליזום מהלכים דומים. כי כרזות, עצומות, נאומים ואיומים קואליציונים לא יהיו על נושא שולי כל כך.

ובעצם, גם אין צורך בהם, כי עלינו מוטלת החובה ליצור חברה בה לכל אחד אכפת באמת מאותם בודדים וערירים. בכך נקיים את הציווי האלוקי 'כבד את אביך ואת אמך' במובנו הציבורי הרחב.

כך אולי נוכל להעביר את המסר הציבורי הדורש ממשלת ישראל לטפל בעניין בצורה יסודית ונכונה.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
מה הקשר? סערת הזקנים היא דבר פשוט שכל אחד נחרד אליו
שלמה | 20-02-2017 11:05
ולא היה צריך את צעקת הרבנים!? מה לא מובן!?