מספר ימים אחרי פינוי היישוב עמונה מיהודים, ולקראת פינויים הצפוי של תשעת הבתים ביישוב עפרה, לפני מספר שעות (ראשון) החליט בית המשפט העליון להיענות לעתירה של 21 מבני שבט הג'אהלין המתגוררים במתחם המכונה "ביר אל מכסור" שנבנה באופן לא חוקי וללא קבלת היתר בין ירושלים למעלה אדומים.

כנגד העותרים הוצאו צווי הריסה והעותרים, בני השבט, ביקשו להשהות את צווי ההריסה עד אשר ימצא פתרון הולם לסוגיית התכנון והבניה במתחם ועד לסיום הכנת תוכנית מתאר אשר תאפשר בנייה כדין באיזור מגוריהם.

בתגובה לעתירה, שופטי בית המשפט העליון אסתר חיות, עוזי פוגלמן ודפנה ברק ארז גילו רגישות יוצאת דופן וקבעו כי "בהינתן נתוניה ומאפייניה של קבוצת העותרים, ראוי לבחון את האפשרות לפתרון מוסכם שיאפשר הסדרת מגורים ומחייה לעותרים בגדר הוראות הדין".

השופטים קיבלו את הצעת בא כוחם של העותרים, עו"ד שלמה לקר, ולפיה העותרים יגישו בקשה ליחידת הפיקוח, לראות אם ניתן להסדיר עניינם והאם ניתן לדחות את הצווים עד לאחר ההסדרה. בנוסף, הוסכם כי הצווים בכל מקרה לא ימומשו, עד לחלוף שלושים הימים מן המועד שבו תומצא לבא כוח העותרים ההחלטה בבקשה זו.

בית המשפט הדגיש כי ככל שהמדינה לא תסדיר את הנושא, שערי בית המשפט פתוחים לבני השבט.

בתגובה לדברים מסר עורך נדין איתמר בן גביר ל'סרוגים'  כי "אכן שערי בית המשפט העליון פתוחים בפני בני השבט אך לא היו פתוחים מספיק בפני תושבי עמונה, כמו גם תושבי המאחזים ביהודה ושומרון".

לדברי בן גביר: "יש בעיה קשה להנהיג דין אחד ליהודים ודין אחד לבדואים והתחושה הקשה מההחלטה היום, כמו גם מעשרות החלטות דומות, היא כי מדובר במדיניות מפלה ובעייתית. היה ראוי כי שכפי שבית המשפט גילה רגישות יוצאת דופן ואפשר לבני השבט פרק זמן להסדיר את ההתיישבות ואף הוסיף והדגיש כי אין לפנותם לפני שיעשו כן, היו השופטים פועלים בעניין עמונה".

בדבריו פנה בן גביר לשרת המשפטים איילת שקד ואמר כי היא "חייבת להוביל לבחירת שופטים רבים ונוספים לבית המשפט שישקפו את הדעות הרווחות במדינת ישראל, אחרת תחושת חוסר האמון של הציבור במדינת ישראל כלפי בית המשפט רק תגבר.