אין אפשרות להקים חברה נפרדת / תגובה לרב אבינר

הנחיה זו עולה ממקורות רבים בתורתינו, ובכללם "אל תרבה שיחה עם האישה, שכל המרבה שיחה עם האישה מביא רעה לעצמו וכו'…", ומקורות רבים נוספים שאת חלקם ציטט כבר הרב אבינר בדבריו החשובים.

אך במה דברים אלו אמורים?

במציאות שבה ישנה הפרדה ברורה בין התחומים ובין התפקידים: הגבר לוקח על עצמו את תפקידי הלימוד, ההתפתחות האינטלקטואלית, והעשייה הציבורית והחברתית, והאישה לוקחת על עצמה את מרחבי הבית, הפריון וגידול הילדים.

כאשר המציאות בנויה באופן כזה – אכן המרחב היחיד של המפגש הראוי והמועיל בין נשים לגברים הוא בתוככי הבית פנימה, בין איש לאישתו, ותו לא. כל חיכוך אחר בין גברים לנשים עלול רק לפגוע ולהזיק, ונזקו רב מתועלתו.

אך אנו זכינו בדורנו לממש יעוד נשגב מיעודי התורה (ראה ירמיהו ל״א, כא; ועוד), והוא השתתפותן הפעילה של נשים במרחבי לימוד, עשייה ותרומה ציבורית רבים: נשים לומדות לתארים אקדמיים בכל מקצועות החיים, נשים פועלות ומובילות בתחומי הפוליטיקה, הכלכלה, המשפט, הרפואה ועוד. 'נשי דידן' כבר לא מסתפקות בד' אמות של אחזקת הבית וגידול הילדים. ומנגד – יותר ויותר גברים לוקחים חלק פעיל ומשמעותי יותר במשימות הבית והטיפול בילדים.

במציאות שכזו, נשים וגברים אינם רק שני מינים אשר ביניהם קיימת משיכה מינית מסוכנת, הדורשת הפרדה וניתוק בכל מרחב שאינו המרחב הביתי והמשפחתי.

נשים וגברים הם (גם) שותפים שווים בבנייתה של חברה ובבנייתה של אומה, הצריכים לפעול יחד כדי לקרב את העולם לייעודו השלם, וכדי להשרות שכינה במעשה בראשית.

כפי שזכינו לחזור לחיי קוממיות מלאים בארצנו, לאחר שדורות רבים של צדיקים וחסידים שבכל הדורות לא זכו לכך, וכפי שזכינו לחדש דרכי שלטון ומשטר השונים מאלו שנהגו בעולם ובעם ישראל בעבר (עיין העמק דבר על דברים י״ז, יד), כך גם זכינו בדורנו למימושו של חזון נשגב זה, שאף הוא – דורות רבים של אבותינו ואימותנו בימי קדם לא זכו לו.

ומשעה שזכינו לכך, אין ולא תהיה אפשרות להקים שתי חברות מנותקות זו מזו: חברה אחת של נשים וחברה אחת של גברים. ועל כן, כל הנחיה להפרדה עמוקה ומלאה בין נשים לגברים, היא למעשה הנחיה להשיב את הנשים באופן בלעדי למרחב הביתי והמשפחתי, ולהוצאתן ממרחבי הציבור, התורה והחברה.

המשימה הגדולה שמוטלת על הציבור ועל חכמי התורה בדור הזה, היא לשמור על ערכי היסוד של התורה בתחום הצניעות והקדושה, גם בעולם שבו נשים הן שותפות מלאות בחיי הציבור והחברה. עולם כזה הוא בהכרח עולם שבו נשים וגברים נוטלים חלק במשותף במרחבי לימוד, פעולה ועשייה משותפים.

יש לתורה ולחכמיה תפקיד חשוב בעיצובם של מרחבי החיים המשותפים הללו, ובניסיון להתמודד עם הסכנות והאתגרים שהם מזמנים לנו.

אל לנו כמנהיגים תורניים להתכחש לתפקיד ההיסטורי הזה, ולהסתפק במלחמת מאסף כנגד תהליכי העומק שעיצבו את חברתנו; מלחמה, שאין לנו אפשרות לנצח בה, וגם אם היינו מצליחים – לא היינו מקדמים את העולם, אלא מסיגים אותו לאחור.

למנהיגי התורה יש תפקיד עצום בלקיחת אחריות על התהליך הזה ועל עיצובו הראוי לאורה של תורת אמת, ולא בהתכחשות אליו ובמלחמה בו בכל מחיר.

הבה נטה שכם לקחת על עצמנו תפקיד זה, ולא ננסה להתנער ממנו בכל דרך.

=======

הרב יצחק בן דוד הוא ראש מדרשת עין הנצי״ב ורב קיבוץ עין הנצי״ב