אליס בארץ הפלאות – שעמום בתלת מימד
ממבט ראשון נראה הסרט כמתכון מובטח להצלחה. שחקנים מדהימים, במאי לא רגיל ועלילה מטורללת. אבל בפועל, "אליס בארץ הפלאות" הוא סרט יבשושי משהו שלא מנצל אפילו מחצית מהפוטנציאל הגלום בו. גולדמן מבואסת.

"אליס בארץ הפלאות" לא מספק את הסחורה. הסיפור המשודרג נבוב וצפוי, גדוש באמירות מעייפות ומתעסק רוב הזמן בניסיון להעניק הגיון בלתי נחוץ לעלילה. אפילו חווית ה-D3 לא מצליחה להרים את הסרט מדשדושו ורק מאפשרת לנו לחזות בכישלון במימד אחד נוסף.
אליס כבר איננה ילדה קטנה. היא בת 19, מיועדת להנשא לגבר בעל מראה עכברי ומגלה נטיות פמניסטיות הרבה לפני כולן. למזלה ולמזלנו היא נופלת אל תוך מאורת ארנב ומגיעה אל ארץ הפלאות, או בשמה הברטוני החדש – הארץ התחתית.
לא מנצל את הפוטנציאל. אליס בארץ הפלאות
גם בארץ התחתית העניינים לא משהו: המלכה האדומה רודה בכל התושבים, הארנב כבר לא מודאג מזה שהוא מאחר והכובען המטורף לקה כנראה במניה דפרסיה. לצד המרד שמתארגן כנגד המלכה, מתקרבת הארץ התחתונה לאחרית הימים בה תשחק אליס תפקיד מכריע.
ממבט ראשון נראה הסרט כמתכון מובטח להצלחה. שחקנים מדהימים, במאי לא רגיל ועלילה מטורללת. אבל בפועל, "אליס בארץ הפלאות" הוא סרט יבשושי משהו שלא מנצל אפילו מחצית מהפוטנציאל הגלום בו. הסיפור המשודרג נבוב וצפוי, גדוש באמירות מעייפות ומתעסק רוב הזמן בניסיון להעניק הגיון בלתי נחוץ לעלילה.
הכימיה הנהדרת בין השחקן ג'וני דפ לבמאי טים ברטון אשר הביאה לנו פנינות קולנועיות כמו "המספריים של אודוארד" ו"סליפי הולו" לא מורגשת כאן בכלל. הכובען הוא מעין קריקטורה של עצמו, עייף ומרוקן. פעם גם אצלו- כמו גם בארץ הפלאות – חיו הצבעוניות והגיוון, אבל עתה כל מה שנשאר הוא מעין גירסה ירוקת עיניים של רוסיה הסובייטית אותה אנו נאלצים לסבול יחד איתו בשלושה מימדים.
ובאמת, חווית התלת מימד שכל כך אוהבים לנופף בה מולנו לאחרונה, נראית לגמרי לא שייכת כאן. העולמות שברטון הצליח לבנות במשך יותר משני עשורים היו ויהיו תמיד חוויות יוצאות דופן. תלת המימד כאן רק גורע. הוא מרגיש יומרני מדי ופשוט לא מתאים.
אולי אחת מהסיבות לכישלון העלילתי היא היד הרמה של אולפני דיסני שללא ספק מורגשת לאורך כל הסרט. ישנו הצורך הבלתי נשלט הזה בקולנוע האמריקאי לתרץ את ההתנהגות של הדמויות תוך שימוש אקראי ב"פלש-באקים" מביכים. או לחילופין לכפות שינויים קוטביים על הדמויות הראשיות, כפי שלמדו התסריטאים בשנה א'. הדבר כמובן מספק לנו אליס שונה לגמרי שמגיחה ממאורת הארנב ולפתע תהיה מלאת תובנות לגבי כל קושי בחייה כמו גם לגבי חייהם של הסובבים אותה. נו באמת, אפילו המורה שלי לתסריטאות היה נתקף בחילה.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו