מניין לך התעוזה לשנות את מנהגי ישראל?

פולמוס הסמכת מורות ההלכה במדרשת לינדנבאום. בתחילת השבוע הגיב נשיא המדרשה הרב שלמה ריסקין על תגובתו של הרב ברוך אפרתי להסמכת שתי מורות ההוראה. בעקבות הדברים ביקש הרב אפרתי להגיב על התגובה.

==

כיוון שאכתוב דברים חריפים, אני מבקש להקדים ולבטא את אהבתי האישית לרב ריסקין.

אני מעריך אותו כאדם, אוהב את מזגו ואת חסדו לנדכאים, ומכיר היטב את ערכו כמי שעזב את השמנת שבניו יורק, עלה ובנה עיר בא"י. במילים אחרות- יש לי חיבה אישית אליו, ואני אוהב אותו באמת ובתמים. אך אני לא יכול שאהבתי תקלקל את השורה. אני חושב שיש לפנינו בעיה אמיתית, לא באדם או ברב, אלא במגמה הרוחנית שהוא מוביל, יחד עם אחרים. ועלי לעמוד ולומר את האמת, וד' יעשה הטוב בעיניו.

אתה מנסה לשנות את הכלל

לצערי נראה שהרב ריסקין לא קרא את דברי כראוי, או קראם אך לא עמד על מהותם. לא מצאתי התייחסות לביקורת שנאמרה על שיטתו, אלא חזרה על דברים שידועים לכל בר בי רב דחד יומא, ואין עליהם חולק.

ידוע שהיו נשים יחידות חכמות בישראל שעסקו בתורה ולא מיחו בהן, וברוריה אשת רבי מאיר בראשן. זה כלל לא היה הדיון, וחבל על עמל קולמוסו. הדיון הוא על חריגה צורמת שלך ממנהג גדולי הדורות. על הנסיון לשנות את הכלל ולא את הפרט. מעולם לא היתה יצירה אקטיבית של מערכת הסמכה רחבה לרבניות ולדייניות. היצירה שאתה מבקש לעשות עתה היא ללא תקדים, והיא הפוכה לגמרי מהאמירה 'לא מיחו בהן'. מימות משה ועד ימינו, לא עמדו נשים כדייניות בצורה כזו, ולא הכינו להם מערכת הסמכה ועודדו אותן לזה. זה הפוך מרצון ד' שנשים תצעדנה לשם כמגמה, כך נאמר בשו"ע – אשה פסולה לדון. זה הכלל. וגם לא דייניות, נשים אינן פוסקות הלכה לרבים, זה הכלל. כך נהגו תמיד רבותינו. ואם יש יוצאי דופן, והיו כמה ספורות, אזי הם יוצאי דופן ולא מיחו בהן. אתה מנסה לשנות את הכלל, ועל כך הדיון.

הרי זהו בדיוק מה שכתב רש"י, ולענ"ד כב' לא הבין את דברי וגם לא את דבריו. רש"י כתב על מערכת הסמכת רבנים בישראל – "וכי יעלה על דעתך נשים?!". מערכת, מנהג ישראל, עקביות, היא ללא נשים פוסקות כתופעה רחבה. זה היה פשוט לרש"י כביעתא בכותחא, וגם לכל רבני ישראל מאז משה ועד ימינו שלא עשו זאת. לא פתחו מערכת הסמכה, ונשים מעצמן גם לא נעשו דייניות. עד שהגיע הרב ריסקין. וקדמו לו בתנועה הקונסרבטיבית אשר מינתה רבניות ודייניות לפני כולם.

לא האם חלקו על רש"י אלא מי

אינני מבין מדוע כתבת שתוספות חולקים על רש"י מדי פעם. וכי זה לא ידוע למישהו? על כך הדיון? השאלה היא מי חולק על רש"י, ולא האם חלקו על רש"י. האם אין הבדל בינך לרבינו תם? כולם יכולים לחלוק על רש"י על התורה, שתאר את רצון ד'?

כבודו יכול לכתוב על החיד"א, על סבתו של המהרש"ל, ועוד כמה שאפשר לספור על יד אחת במהלך אלפיים שנה. אך הדבר אינו נוגע בכלל למעשים הנוכחיים שנעשים על ידך ביוזמת הסמכה רחבה ועידוד נשים לדיינות. מעשיך הם חריגים, חדשים, לא שיערום אבותינו, וודאי לא רבותינו החיד"א והמהרש"ל. אי אפשר להתלות בדבורה הנביאה כשזה נח, ולהתעלם מכך שהיא אמרה לברק שיתבייש שהאויב נופל בידי אשה. את החלק הזה מוחקים? יש לאשה תפקיד אחר באומה, ולא תפקיד מנהיגותי. על כך חתומה דבורה עצמה.

אתה מחפש ליצור תקדימים

בנוסף, כתבת שאין אתה מבקש למנות דייניות אלא רבניות. אך הרי שמעתי אישית ממך כמה פעמים, דברים הפוכים. דייניות אתה מבקש, ולא רבניות. להלן ציטוטים ממך שפורסמו:

"כרגע לומדת בתוכנית הגבוהה במדרשת לינדנבאום קבוצת נשים ראשונה ללימוד לדיינות, בענייני גיור ואישות. אי אפשר להתחיל מיד עם כל הנושאים. אבל בשביל נשים אלו שני הדברים הכי חשובים. בעניין הגיור….אם תהייה דיינית, זה יהיה אפילו טוב יותר. השאיפה שלי שהן יהיו דייניות בתחומים האלה וישתלבו בבית הדין הרבניים. אני מאמין שבתוך שלוש או ארבע שנים הן יסיימו את כל החומר. אני מקווה שבסופו של דבר, הן יתקבלו גם על ידי רבנים גדולים".

עד כאן דבריך.

הרב ריסקין, יצירת תקדימים אתה מבקש, ולא השתתפות במסורת הדורות של גדולי הפוסקים. זו האמת. מי מהפוסקים עשה את מעשיך? אביי? רבינו תם? הש"ך? הגר"א? הבן איש חי? הרב עובדיה יוסף? מניין התעוזה לקום ולהתחיל לשנות מה שנהגו נשים וגברים אלפי שנים בעם ישראל, ועוד לקוות שלאחר מרידה זו מעשיך "יתקבלו על ידי רבנים גדולים"?

יש לציין – הטענה כלל לא אינה הלכתית. הטענה חמורה הרבה יותר. היא מהותית, ושמה דגש על כל היחס שלך לעולם התורה ועולם ההלכה.

הרי תמיד, בכל סוגיה, אפשר למצוא דעות בהלכה לטמא או לטהר. "אמר רבי- תלמיד וותיק היה לר"מ והיה מטהר את השרץ ומטמאו מאה פעמים….אמר ר' יעקב בר דסאיי, דההוא תלמידא קטוע מטורא דסיני הוה". ידיעת דרכי היתר לשרצים, ועמידה על כך שהם מותרים, לפעמים נגרמת מכך שיש קטיעת המסורת מסיני. חוסר קבלת הסמכות של מסורת הדורות ומנהגיהם. הדורות לא נהגו למנות דייניות. ואתה מנסה לשנות זאת. על כך הדיון.

גם לקונסרבטיבים יש מקורות

הרי ידוע, שכל פסק הלכה של 'רבנים' קונסרבטיבים מלא וגדוש בראשונים ואחרונים. בזה הם שונים מהרפורמים, שכלל לא טורחים להמציא לפנינו מקורות. ישנם 'רבנים' קונסרבטיבים שהם ידענים גדולים, ועל ידי כך מתירים איסורים נגד מנהגי הדורות. הפסיקה הקונסרבטיבית עטופה במקורות, הלכות, פרצות פורמאליות בהלכה, אך היא פסולה. לא בשל חוסר מקור כזה או אחר, אלא בשל עומק מגמתם הברורה שהם גם מצהירים עליה – לפסוק כפי הנראה בעיניהם. ולא על פי מנהגי הדורות, ולא על פי ההכרעות שבדורות עברו.

הרב ריסקין דיבר על דעת הגרי"ד בעד לימוד נשים. אך שוב לא זה היה הדיון. נשים יכולות ללמוד חלקים מהתורה, וכדברי החפץ חיים הידועים וכפי שיש בתי ספר בית יעקב ואולפנות וכו'. זה ידוע. הדיון היה מינוי רבניות. דייניות. ובזה הגרי"ד אמר הפוך לגמרי ממה שהרב ריסקין אומר בשמו.

ישנה מערכת שיעורים מודפסת של הגרי"ד, 'שיעורי הרב על שחיטה מליחה בשר וחלב ותערובות' בתוך מסורה 2005 ou. רבך מצוטט שם מילה במילה, אומר שאין לאשה לכהן כרב. זו דעת הרב סולוביצ'יק. אפשר לעיין שם. וכן דעת גדול תלמידיו כיום, הגאון הרב שכטר, שאין לתת סמיכה לנשים ושהגרי"ד התנגד לכך.

לא מעשה חד פעמי

ואם היה זה מעשה חד פעמי, החרשתי. אך הרב ריסקין הוא עמוד האש של השינויים (לא חידושים, שינויים), ההלכתיים. בכל נושא שנוגד את המסורת שנשים עליו את האצבע – אתה שם. כך במינוי דייניות, כך בגיורים שלא על פי דעת הפוסקים, כך ביחס לברכות שאתה מורה לנשים לומר – 'שעשני כרצונו ולא עשני גבר', ועוד. אלו רפורמות, ניצול פרצות הלכתיות, הנובעות ממגמה פנימית שכל עניינה מה שהגרי"ד הזהיר ממנו – עמידה עצמאית מול מסורת הפוסקים ואבותינו, מחשבה כאילו אנו מוסריים מהם, חדשניים מהם, מתקדמים מהם. ח"ו. נסיון לשנות התורה על פי התרבות החיצונית, המערבית.

כך גם בנסיונך להתיר הפקעת קידושין למפרע. זהו דבר שמורך ורבך חלק עליו מכל וכל, ולמרות זאת אתה דוגל בכך בניגוד לדברי גדולי הדורות שלא עשו זאת זולת מקרים מאד ספציפיים.

כך גם בהוראתך שמעשים של בעלי נטיה הפוכה הם בגדר 'אנוס רחמנא פטריה'. זוהי אמירה שאין לה אח ורע. הרמב"ם והרב קוק כתבו הפוך ממנה מפורשות, וכל מהותה היא עקירת המושג של אחריות החוטא על מעשיו. זהו חידוש בקנה מידה ענק שאין גדולים שמורים אותו מעולם, שלאמיתו של דבר אינו חידוש אלא שינוי, עיקום, של דבר ד'.

כך גם במעשיך להגביר גיוס בחורות דתיות לצבא. עמדה זו אין לה אף תמיכה בקרב גדולי הפוסקים משום מגזר. ואתה עומד לבדך מול כולם, אומר הפוך, נגד דברי הרה"ר לדורותיה, ומצפה שנאמר שזה לגיטימי? ושוב הנושא אינו הלכתי, אלא חשוב מכך- מהי תורה, ומי מכריע בה הלכות לרבים.

וכפי שכתב הרב זצ"ל-  "חלילה שישפיעו החיים שחוץ לביהמ"ד בקלקולם על כח חיתוך ההלכות וההדרכות הצריכות לצאת דוקא מביהמ"ד מקום התורה"

עם מי כבודו מתייעץ?

אוסיף עוד נקודה חשובה לענ"ד, מי שרשאי לחדש חידושים מפליגים בהלכה לציבור, הם גדולי הפוסקים. דהיינו מי שכתבו ספרי הלכות רבים, וידועים מאד כפוסקים בכל רחבי השו"ע, ומנוסים בהוראת ההלכה שנתקבלה בישראל. זהו אינו המצב לפנינו. כל הרבנים החדשניים שקמו לאחרונה הם רבנים עם זכויות רבות. אך הם אינם פוסקים עצומי מימדים בעולם ההלכה, לא באו"ח ולא ביו"ד, וודאי לא בחו"מ או אה"ע. הם לא כתבו ספר הלכתי שהתקבל בבתי המדרש הרבים, ובמילים אחרות – הם אינם ר' שלמה זלמן אוירבך או הרב עובדיה יוסף.

אני שואל במבוכה את הרב ריסקין – עם מי כבודו מתייעץ לפני שהוא משנה הלכות שלא נהגנו כמותן שלושת אלפים שנה? התורה היא אנרכיה? גם אני יכול להמציא דרכים חדשות בעבודת ד' הפוך ממה שנהגו רבותי? כמה כיף הדבר, משחרר, עם תחושה של חירות ויצירה. אבל זו אינה תורת ד' אלא תורת האדם. זה לא אחראי. זו תחושת קדושה, אך זו אינה קדושה. אנא, חזור בך, ונקדישך ונעריצך.