קלאסה לא לומדים מספרים

אחד ההבדלים בין תלמיד חכם לעם הארץ, הוא לא כמות הידע שצבר, אלא דווקא מה שמכונה "שימוש תלמידי חכמים" – כלומר לשבת ליד הרבנים וללמוד מהם דרכי הוראה וגם דרכי פעולה. בעוד ידע אפשר ללמוד מספרים, שימוש תלמידי חכמים, נעשה רק במגע קרוב מול הרב, בסיטואציות שונות ומשונות איתן הוא מתמודד.

פרשת 'הגט מצפת' שהפכה כבר מזמן לפארסה, ודרדרה עוד את מעמדו של בית הדין הרבני הגדול, כשהביאה להתערבות מיותרת של היועץ המשפטי לממשלה ובג"צ בהתנהלותו הייתה יכולה להיות נמנעת בקלות, במהלך פשוט, שעליו הייתה תמימות דעים.

נזכיר, כי מרכז הפרשה, הוא גט שנתן בית הדין הרבני בצפת לאישה עגונה, שבעלה שוכב בתרדמת כבר כמה שנים. הדיינים החליטו כי במצבו הנוכחי, רצונו של הבעל היה לגרשה ולאפשר לה להמשיך את חייה ואולי אפילו להינשא מחדש, ולכן הם הופכים לשליחיו כדי לתת גט לאישה.

גורמים מחוץ לבית הדין, נרעשו ויצאו בשצף קצף נגד הצעד המקורי של בית הדין והודיעו כי הגט פסול וכי אם האישה תינשא, יהיו בניה ממזרים.. אדם שאינו קשור לבני הזוג ערער על ההחלטה, וכעת מבקש הראשון לציון, הרב יצחק יוסף המשמש כנשיא בית הדין הרבני הגדול, לכנס את כל הדיינים כדי לדון במקרה – כשעל הפרק גם אפשרות לביטול הגט.

בג"צ התערב ופסל את הדיון מסיבה פורמלית – משום שהמערער אינו צד ולכן אינו יכול להגיש ערעור. וכאן היה צריך להיכנס השכל הישר, ושימוש תלמידי החכמים.

ללבן את הסוגיה בבית המדרש

במקום שבית הדין ילך נגד האישה המסכנה, והדיון יהיה על ביטול גט למפרע – צעד בעייתי. היה צריך נשיא בית הדין הרבני לכנס את הדיינים לדיון תיאורטי במקרה עתידי. מכנסים את הרבנים ליום עיון ישיבתי, לומדים את כל המקורות מחדש, דנים בבית המדרש ובסופו מקבלים החלטה בנידון. אם מותר – מצוין ואם אם בסופו של דבר יחליט הרכב בית הדין הרבני הגדול, כי אי אפשר לתת 'גט זיכוי' על סמך אומדן דעת שכזה, יכריז בית הדין, כי במקרה של אותה אישה מצפת, מה שנעשה כבר עשוי, אך מהיום והלאה לא ייעשה כן. המקרה הנוכחי יישאר חריג, ובדיעבדי, ומכאן ולאילך ייפסלו גם גיטין כאלה.

מקרים כאלה נידונים רבות בגמרא כ"נמנו וגמרו", ויש בכך החזרת עטרה ליושנה, בשיחזור דרך ההכרעה של חכמי הגמרא, כשבית הדין היה גם בית המדרש בו לובנו הסוגיות.

חוץ מהגדלת התורה ומעמדה, הרווח הגדול והמיידי הוא הקהיית השיניים של כל המערערים והמתנכלים לבית הדין הרבני. בית הדין הרבני הגדול מקבל פסיקה והחלטה תקדימית, שתחייב את כל בתי הדין המקומיים והמחוזיים, לפסול גט כזה במקרה עתידי, ומאידך, ההחלטה לא תשפיע על המקרה היחידי והחריג שכבר ניתן בן הגט. על החלטה שכזו, אפילו אם ירצו בג"צ והיועץ המשפטי להתערב, הם לא יוכלו.

גם כשהוא ב-100% צודק וגם כשלא, על בית הדין הרבני להתנהל ב'קלאסה', כיאה למעמדו. איך עושים את זה? דרך שימוש תלמידי חכמים.