לכבוד האו"ם,

האשמתם את מדינתנו שההתנחלויות אינן חוקיות. וכיון שמדינתנו היא מדינת חוק, הננו להזכירכם כמה עובדות.

בשנת תר"פ (1920), נציגי המדינות שנצחו במלחמת העולם הראשונה, אנגליה, צרפת, איטליה ויפן, וארה"ב כמשקיף, נפגשו בעיר סן רמו, כדי לחלק ביניהן את האדמות של המזרח התיכון שנכבשו על ידן.

הם קראו להקמת מדינה יהודית עבור היהודים באיזור שנקרא אז פלסטין.

רק נדגיש שלא היתה שם קודם שום מדינה שקראו לה פלסטין, אלא אימפריה תורכית ששלטה במשך מאות שנים על שטחים נרחבים במזרח התיכון.

אותם הנציגים חלקו את המזרח התיכון לשלושה מנדטים: סוריה בידי הצרפתים, עירק ופלסטין בידי הבריטים.

ההחלטה גם אישרה את הצהרת בלפור משנת תרע"ח (1917) שקראה להקמת בית לאומי ליהודים בפלסטין.

אז בעצם נולדה מדינת ישראל. החלטת סן רמו העניקה ליהודים זכויות בארץ ישראל על פי החוק הבינלאומי. ההחלטה אושרה על ידי חבר הלאומים, ונחתמה על ידי 51 מדינות. בעלות לאומית מדינית בפלסטין ניתנה אך ורק ליהודים, והערבים קבלו את שאר המזרח התיכון, הגדול פי כמה מאות מהשטח הזעיר שהוענק ליהודים.

החוק הבינלאומי קובע שהחלטה מסוג זה לא ניתנת לשינוי על ידי החלטות שבאות לאחריה, ואין סמכות לאו"ם לשנות החלטה זו.

לכן ההתנחלויות מבוססות באופן חוקי על סעיף 6 של המנדט על פלסטין: לא רק שיש ליהודים זכות להתיישב שם, אלא שיש חובה לעזור להם להתיישב.

לאור זאת, אנו מצפים למילוי חובתכם בחיזוק ההתנחלויות.

בכבוד רב

אזרח אחד

העתק: לראש ממשלתנו שעמד ועומד לאורך השנים על הגנת ההתנחלויות והגנת האמת, ד' יברכהו.