האם אנחנו עדיין מאמינים בניסים? האם במאה ה21, בעולם התקשורת והציניות, עוד נשאר מקום לאמונות קטנות, לסגולות ושתפילות יכולות לעזור?
כמה פעמים שמענו על בעיית הרווקות והקושי הרב למציאת שידוך, כן, לפעמים אנחנו מרחמים, לפעמים עצובים, ולפעמים האדישות כבר מתחילה לחלחל.
השבוע, ביום ראשון, הודעת וואטסאפ מיוחדת התגלגלה מיד ליד וזכתה לתגובות רבות. הסיפור בהודעה קשור לי"ט כסליו, יום שחרורו של האדמו"ר הזקן יום שמסוגל ע"פ התפיסה החסידית לנסים וישועות
ההודעה עוסקת בסיפור שמוכר לרובנו, אם לא לכולנו: לא מוצאים בן או בת זוג. פשוט לא מוצאים. אותה בחורה, שכתבה את ההודעה, מספרת על חיפושים חוזרים ונשנים עד שהיא הסכימה להירשם לאתר ההכרויות לדתיים – שליש גן עדן, ולמען האמת? היא לא בדיוק האמינה בזה, אבל הסכימה להיפגש עם בחור דרך האתר.
בעודה מתכוננת לפגישה, מתקשרת אליה חברה שסיפרה לה שלפני חצי שנה היא שאלה ב"אגרות הקודש" מה לעשות כדי לעזור לה למצוא זיווג. התשובה המפתיעה הייתה שהיא צריכה לעשות סעודה בערב י"ט כסליו.
ומתי כל זה קורה? נכון, בערב י"ט כסליו. צירוף מקרים או השגחה? מי יודע, אבל אוטוטו הבחורה צריכה לצאת לדייט ומתי היא תעשה בדיוק את הסעודה? החברה לחצה, ופתאום היא מוצאת את עצמה מחפשת יין תירוש, קצת מזונות – סעודת אמנים קטנה (לפחות לא תגיע לדייט על בטן ריקה) – אכלה, בירכה ויצאה.
ומה הסוף? בטח כבר ניחשתם. בגיל 28, אחרי אינסוף תפילות, סגולות ותקוות שווא, שכבר לא האמינה עוד בכלום, היא נפגשה עם הבחור לו היא כל-כך הרבה חיכתה והחתונה לא איחרה לבוא. בערב יט' בכסלו שנה לאחר מכן הם כבר חגגו את חנוכת הבית.
וככה מסתיימת ההודעה לטובת כלל הרווקים והרווקות באשר הם שיזכו לזיווג: "זהו סיפור הנס הפרטי שלי. כך למדתי שתפילה לעולם אינה שבה ריקם ודברים מגיעים תמיד בזמן הכי מתאים ובצורה הכי הכי טובה, כמו שרק ה' יתברך הטוב יכול לתת.
אני מפרסמת את הסיפור לשם פרסום הנס וכמובן כדי לחזק את האמונה לכל מי שזקוק לישועה בכל תחום. אז כמובן שאפשר ורצוי להעביר אותו הלאה..
ובערב מלא סגולות זה מי שיכול/ה לעשות סעודה (רצוי על לחם- אפשר גם פרוסה עם חביתה) ולומר שזה לכבוד יט' בכסלו.
בנוסף, מקובל להדליק נר לכבוד האדמו"ר הזקן -רבי שנאור זלמן מלדי, שזכותו תעמוד לנו. ולבקש. באהבה הודיה יחיא".
ההשתדלות יכולה להביא אותך לאהבת אמת | לחץ כאן

מה קרה שם בדיוק מאחורי הקלעים?
לאחר שהתגלגל ברשת החברתית, הסיפור המיוחד הגיע גם למערכת האתר שלא יכלה להישאר אדישה ויצרה קשר עם בעלת הנס וחברתה, חן, שסיפרה כך:
"יום אחד נסענו במונית , ותוך כדי הנסיעה אמרתי להודיה, בואי נעשה הסכם, אני מתפללת עלייך ואת מתפללת עליי. בבחינת כל המתפלל על חברו נענה תחילה.
עברו השנים ואני זכיתי להינשא, אך שמחתי לא הייתה שלימה, כל עוד חברתי עודנה רווקה. הרגשתי שיש לי חוב שעליי לפרוע, שההסכם בינינו לא הושלם. לא ידעתי מה לעשות, כי זה לא לא בידיים שלי מתי ועם מי היא תתחתן, אבל כן ידעתי שהתפילות שלי עליה הם בידיים שלי וכל עוד היא רווקה, אמשיך להתפלל.
החלטתי לשאול באגרות קודש, מדוע מתעכב לה הזיווג, עם ציון שמה המלא ובתשובה יצא: שכדי לזרז לה את הזיווג היא צריכה לעשות סעודת אמנים בי"ט כסליו, ראיתי שזה עוד חצי שנה ולא רציתי לדבר איתה על כך… אמרתי בלבי: 'מה לא מספיק כל הזמן הזה שהיא חיכתה, אני אבאס אותה שהיא תעשה סגולה רק עוד חצי שנה?'
החלטתי להרפות עד לאותו יום, וכשהגיע היום המיוחל, התלבטתי אם להתקשר אליה, לא ממש היינו בקשר, היא לא תבין מאיפה אני נופלת לה, משום מקום. תוך כדי התלבטות אני מוצאת את עצמי מחייגת אליה, חשבתי לעצמי, אני אציע לה, מה יש לי להפסיד, ואכן תפשתי אותה בדיוק רגע לפני שיצאה לדייט, ראיתי שיש בכך השגחה ומתוך כוח אמונה בחכמים, דרבנתי אותה לעשות את הסגולה ודווקא על אף כל החששות, היא זרמה ועשתה סעודה".
הודיה, גיבורת הסיפור, מסכמת את סיפורה המיוחד בעצה הבאה:
"לעיתים צריך להרפות, לשחרר מהכל ופשוט לחיות בשמחה. הלחץ לא מאפשר לדברים לקרות. מה שצריך לקרות – יקרה, מה שצריך להגיע – יגיע. אין לנו שליטה על שום דבר, מלבד השתדלות, תפילה ואמונה שגם אנחנו נזכה לגן עדן של אהבה".
מה דעתך בנושא?
1 תגובות
0 דיונים
שירה
השתמשתי באתר והתאכזבתי. היצע לא גדול. כול העומד מאחריו הוא כסף בלי שירות הולם. אכזבה.
20:53 20.09.2018שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר