פרשת באסל גטאס. בשמאל מגיבים באיפוק לפרשה הבטחונית בה חשוד ח"כ באסל גטאס מהרשימה המשותפת, שחשוד כי הבריח טלפונים סלולריים למחבלים בכלא הישראלי.
יו"ר מרצ זהבה גלאון הגיבה בשלילה לכוונה של השר זאב אלקין להשתמש בחוק ההדחה נגד גטאס: "החשדות נגד ח״כ גטאס חמורים ביותר והמשטרה חוקרת, אבל שאלקין לא יקפוץ עם חוק ההדחה כדי לעשות בית דין שדה פוליטי ולאפשר הדחת ערבים מהכנסת".
לכאורה, מובן, בסך הכל מדובר בחשדות אמנם חמורים, אך שעדיין לא הבשילו לכתב אישום או להרשעה. אך אז נזכרנו מה צייצה גלאון, רק לפני שבוע, בהקשר של ח"כ אחר- ניסן סלומינסקי, עם כיפה ומהצד הימני של המפה הפוליטית:
"גם לגברים שמורה הזכות לחפות", כתבה גלאון, "אבל גברים שיש נגדם חשדות למעשים מגונים בכפייה, לא שמורה להם הזכות לכהן כחברי כנסת ובוודאי שלא כיו"ר וועדת החוקה".
או בשפה קצת יותר פשוטה.
אז מה ההבדל בין זהבה גלאון של באסל גטאס לזהבה גלאון של ניסן סלומינסקי?
יצע המרצע מהשק תמונה אחת כידוע שווה אלף מילים