אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

פרשת ויקרא: למה עבודת המקדש אינה פגאניות?

ספר ויקרא, העוסק בקרבנות, איננו פותח בקרבנות חטאת או אשם, שמטרתם לכפר על חטאיו של היהודי. ספר ויקרא מתחיל בראש ובראשונה בקרבנות תודה. היחס הראשוני צריך להיות יחס של הודאה. אנו לא נותנים לקב"ה כדי לקבל ממנו בחזרה, אלא אנו מקבלים ממנו כדי לתת.

פרשת ויקרא: למה עבודת המקדש אינה פגאניות?
  לא קשורה למקדש. פגאניות (פלאש90)

 ספר ויקרא אותו אנו מתחילים לקרוא השבת, עוסק בתחילתו בעבודה הסדירה של המשכן.

כפי שראינו במאמרים קודמים כאשר התורה באה לדבר על ענייני המקדש היא לא חוסכת במילים ומתארת לפרטי פרטים את כל סוגי הקרבנות ואת דרך הקרבתם, משום שרק הקב"ה הוא שיכול להדריך אותנו בדרך לעבודת ה'.

הקרבת קרבנות הינה מנהג עתיק שהיה מצוי גם אצל עובדי עבודה זרה. בכל האומות במהלך ההיסטוריה היו עובדי הדת נוהגים להקריב קרבנות לאלוהיהם. הקרבת קרבנות נהגה כל עוד לא התפשטה הנצרות והכפירה שבאה איתה ובעקבותיה (בנוסחאות התלמוד הלא מצונזרות, הנוצרי מכונה בשם מין, דהיינו סוג של כופר).

על אף שהיום רגילים אנשים אנטי דתיים לכנות את עבודת בית המקדש בשם "פולחן", יש הבדל גדול מאוד בין ה"פולחן הפגאני" של עובדי עבודה זרה לבין עבודת ה' (כך יש לכנות אותה) במשכן ולאחריה בבית המקדש.

ראשית יש להקדים את דברי הרב קוק שמתייחס לכופרים ולעובדי עבודה זרה יחד: "יסוד הרשעה, שהיא מתפצלת לעבודה זרה ולמינות, הוא בא לבצר מקום לסיגי החיים, למוֹתרוֹת … לא לטהר את הקודש אלא לטמאו ולסאבו" (אורות, ישראל ותחיתו, טו). הרב קוק מתאר כיצד הרשע בעולם מתחלק בין הכופרים – האתאיסטים, לבין עובדי הע"ז. המשותף לשניהם שהם נוהים אחר המוֹתרוֹת, אחר הנאות החיים.

אצל הכופר, קל מאוד לראות תופעה זו. האתאיסט, החילוני, רואה את העולם כהפקר, שהרי אין בורא לעולם ואין מי שמשגיח עליו. הפועל הנגזר מכך שאין משגיח, היא שהאדם נברא ללא מטרה הנראית לעין, ולכן ננצל את המצב כדי להנות. איש כזה, יעשה הכל בשביל עצמו, גם אם לעיתים הוא יתן לאחר, זה יהיה בשביל להשקיט את המצפון.

מאידך לפגאני, כן יש רצון לתת לטובת האליל שלו. הוא מוכן אפילו למסור את בנו הבכור ולהעלות אותו קרבן לאליל. אבל אם נבחן את מטרתו, גם היא אגואיסטית. הוא מגיש את מנחותיו לאליל כדי להשקיט את האליל או כדי שהאליל "יאהב" אותו ויתנו לו את מבוקשו. צריך לרצות את האליל, לא למען מטרה נעלה, אלא למען עצמו, כדי למלא את מאוויו של המאמין. הוא מרצה את האלילים שלו כדי שיוכל לבקש מהם מה שהוא רוצה.

בניגוד לכך ספר ויקרא, העוסק בקרבנות, איננו פותח בקרבנות חטאת או אשם, שמטרתם לכפר על חטאיו של היהודי. ספר ויקרא מתחיל בראש ובראשונה בקרבנות תודה. התורה באה ללמד אותנו שהיחס הראשוני בין היהודי לקב"ה קודם כל צריך להיות יחס של הודאה. קודם כל תודה לקב"ה על החסד שגמל איתך ועל כל הטובות שהוא עושה איתך בכל יום. אנו לא נותנים לקב"ה כדי לקבל ממנו בחזרה, אלא אנו מקבלים ממנו כדי לתת.

רק אחרי שלושה פרקים של קרבנות תודה, תפנה התורה ותתאר קרבנות הבאות לכפר על חטאים. גם קרבנות אלו נצרכים, אבל אינם העיקר. מטרתם גם היא אינה לרצות את האל, אלא לתקן את המקריב.

פרשת ויקרא נקראת בכל שנה, לפני חג הפסח, גם את ליל הסדר אנו פותחים בנתינה: "כל דכפין ייתי וייכול, כל דצריך ייתי ויפסח". ליל הסדר, כולו הוא ביטוי של התנגדות לכפירה ולעבודה זרה, הוא כולו עוסק בהתגלות ה' ובהשגחתו על עם ישראל בכל הדורות. מובן אם כן, מדוע אנו פותחים לילה זה דווקא במעשה של נתינה. החסד הוא האנטיתזה של הכפרנות והאליליות.  בו אנו פותחים הן את ליל הסדר והן את ספר ויקרא.  

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
4 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
מה בין נתינה לבין לקיחת חיים
נועה | 14-03-2011 19:48
קורבנות = רצח בעלי חיים תמימים. זה לא משנה אם הם עבור הודייה או כפרה, זה עדיין לקיחת חיים.
2
כבר בקרבן עולה נאמר "לכפר עליו"
חמור חמורותיים | 15-03-2011 11:14
כלומר שכבר לקורבן זה יש אלמנט כפרה (עבירות קלות), ולא רק הודאה. ההסבר של ניסיון לתת טעם לקורבנות מכוון של "רצון לנתינה" הוא קצת חסר, ולא משכנע. גם תיקון נפש המקריב ע"י הקורבן לא בטוח שרלבנטי לזמננו , לאדם בן זמננו הבאת קורבן תגרום בעיקר בחילה ולא התעלות רוחנית. יש כל כך הרבה ראשונים ואחרונים שדנים בעניין. חלקם (כמו הרמב"ם) דווקא משווים את עבודת הקורבנות לעבודת הפולחן הזר.
3
די לעשות שם רע לעדה
זיסנו גטשה | 15-03-2011 14:58
מה אתה מרה את האתיופים ככה אתה גיזן תפסיק כבר לעשותככה לעדה אחרי זה אין עבודה לאנשים כי חושבים אנחנו לובשים שדינים ולא בגדים של פרנג'ים עם כפטורים אתה גיזן אתה נגד אתיופים אתה אריה יואלי הגיזן אני עושה אותך אינג'רה
4
זה רק נדמה לי, או שיש דברים בגו
חמוריקו מכה שנית | 15-03-2011 15:26
האם האתר הזה הוא מקורב של, קרוב של, נתמך ע"י, מוכוון ע"י "אור וישועה" מחיפה? הרבה ציטוטים של הרב זיני (בעיקר מעוררי מחלוקת, כפי שאני עצמי זוכר מתקופת לימודי בחיפה לפני 20 שנה), הרבה "מאמרים" של מקורבים לישיבה.