פרשת הח"כ המטריד בבית היהודי.

אנחנו נמצאים בשעות הראשונות של הפרשה, בה פרסמה חברת מפלגת הבית היהודי חגית גיבור פוסט בפייסבוק המאשים חבר כנסת מהמפלגה בהטרדות מיניות כלפי מספר נשים. אלה הן השעות הקריטיות להמשכה של הפרשה.

בשלב הזה ישנו דיווח על עדויות של נשים הטוענות כי חבר הכנסת הטריד אותן מינית, או שלח לעברן הצעות כאלה ואחרות. אין בשלב הזה תלונות במשטרה וגם הנשים שנפגעו מסרבות להגיש התלונה.

שמו של חבר הכנסת אינו אסור בפרסום, מפני שהוא לא נחקר במשטרה, אבל אתרי החדשות נמנעים בשלב זה מלפרסם את שמו, למרות שמן הסתם כולם כבר יודעים במי מדובר כשהשמועות עפו ברשתות החברתיות ובווטסאפ.

בניגוד לפרשת ינון מגל, שארעה בדיוק לפני שנה, כאן לא נקט הח"כ בצעד של מגל ואישר את הפרטים אך הכחיש את האשמה. כאן יש שלילה מכל וכל של הפרטים והאשמה. בכך הוא מרוויח כמה שעות או ימים של שקט, שאיתם יוכל לצלוח עד לשבוע הבא.

שותקים ומגבים

בבית היהודי בינתיים שותקים. מלשכת חבר הכנסת יצאה הכחשה גורפת. המפלגה הוציאה הודעה לפיה בנט שמע את ההכחשה וקרא לנשים הנפגעות להתלונן. חוץ מזה אף אחד במפלגה לא מדבר. גורם בבית היהודי מסר לסרוגים, "אין אפילו תלונה, אז למה סתם לדבר? כל מה שנגיד רק יעשה נזק".

על השאלה איך מפלגה דתית יכולה להחזיק בתוכה מטרידים לכאורה, הוא השיב: "מדובר בעדויות שהוא מכחיש על הסף. למה שלא ניתן לו את חזקת החפות?" הוא הוסיף כי גם הרבנים ששמעו את העדויות לא הגיעו למסקנה שיש דברים בגו. "אם תהיה חקירה ותלונה במשטרה זה ייראה אחרת", מסר אותו גורם.

גם בקרב חברי המרכז של הבית היהודי שורר בלבול. לחלק מהם לא נפלה הבשורה כרעם ביום בהיר, אבל הפליאה היא על ההאשמו. "מכירים אותו כחבקן", אמר חבר מרכז לסרוגים, אבל לא חושב שזה הגיע למשהו יותר מחיבוק חברי. "לא לשמור נגיעה, זו לא עבירה פלילית". גם פורום הנשים של הבית היהודי לא משמיע קול. כמה מראשי הפורום סרבו להתייחס לפרשה בשלב זה. "אין לנו מה להגיד". הם השיבו לשאלת סרוגים.

עדכון: אחרי פרסום הכתבה בסרוגים, התראיין בצלאל סמוטריץ לערוץ הכנסת ואמר: "כשיתבררו הדברים, נתכנס ונחליט. כמובן שלא נעשה הנחות לאיש".

השבוע הקריטי

בשבוע הבא, יגיע המצב לשובר שוויון. הפרסום בתקשורת, מביא בדרך כלל נשים נוספות להתלונן. אם אחת המתלוננות תאזור אומץ ותיגש למשטרה, זה עשוי לשנות את התמונה. חקירה במשטרה היא כבר רשמית יותר מאשר פוסט בפייסבוק. כך קרה לסילבן שלום, שנאלץ לפרוש מן החיים הפוליטיים, כשהצטברו נגדו התלונות, למרות שהן נסגרו בלא כתב אישום.

עניין נוסף שיכול להוות משקל הוא הלחץ הציבורי. כפי שראינו בפרשת דוידי פרל שלא הגיעה למשטרה, הלחץ מצד תושבי גוש עציון גרם לו לפרוש מתפקידו. גם פה, לחץ מצד מצביעי הבית היהודי על חבר הכנסת יהיה פקטור מרכזי בהמשך הפרשה. התעלמות או אדישות, יחזירו אותו למרכז הבמה כבר בימים הקרובים. אך כמו במקרה פרל, הביקורת יכולה להתבשל על אש קטנה ולגלוש רק אחרי חודש ויותר.

ההכחשה המלאה של חבר הכנסת מול העדויות שלא יגיעו ככל הנראה למשטרה, תשאיר עננה שתרחף עליו להמשך חייו הפוליטיים. כל עוד היא לא תתברר לכאן או לכאן. במקרה של ינון מגל סגירת התיק נגדו מחוסר אשמה, הגיעה מאוחר מדי. במקרה הזה נראה שאנחנו רק בתחילתה של הפרשה.