ירי כדורי הפלסטיק וסופה של תנועת הליכוד

ירי כדורי הפלסטיק על המפגינים בחוות גלעד הצליח להדהים רבים בקרב גוש התומכים הקשה של הליכוד בהתיישבות ביהודה ושומרון.

המוכנות הנפשית להורות על ירי מהסוג הזה מעידה על רמת הניתוק של הממשלה מהגרעין הקשה של תומכיה. נראה שראש הממשלה לא רק חצה את הרוביקון לכיוון הקמת שתי מדינות לשני עמים, אלא שבדרך הוא התנכר למעגל גדול של אנשים שהלכו איתו במדבר הפוליטי שנים רבות.

מלבד המחיר המוסרי שיש בהפניית עורף כזו, היא גם לא משתלמת פוליטית. נתניהו איבד השבוע את הקבוצה היחידה שהייתה מוכנה לקבל אותו כראש ממשלה, שהרי השמאל הישראלי תמיד יראה בנתניהו נטע זר וישאף להפילו ולהחליפו בבחירות הבאות.

לא תעזור ללשכת ראש הממשלה הטענה כאילו בעל הבית ביהודה ושומרון הוא שר הביטחון. טענה כזו משמעותה היא שראש הממשלה אינו שולט בשר הביטחון שלו, וכאילו יש למדינה שני ראשים ושני מנהיגים.

וחמור מכך: הטענה לאחריותו של שר הביטחון מעלה את החשש הכבד שלמען שקט פוליטי, מוכנים בקואליציה ובתנועת הליכוד להפקיר את ההתיישבות לידיו של אהוד ברק. ברק כבר הוכיח בעבר שהוא יעשה הכול כדי לזכות בקצת אהדה ציבורית מצד חוגי השמאל, גם אם הכרה זו תהיה תלויה בפגיעה חמורה בשלמות החברה בישראל.

על ראש הממשלה ותומכיו במפלגת השלטון להבין כי בקצב הזה התרסקותו הפוליטית של הליכוד בבחירות הבאות ועליית כוחה של מפלגת ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן, לא תהיה פרי של תהליך פוליטי מקרי אלא תוצאה ישירה של מעשי ממשלת הליכוד.

מגמה זו של התרסקות הליכוד אמנם עדיין לא בולטת בסקרי דעת הקהל, אולם קמפיין חריף שיציג את הפציעות מהירי, שייערך לקראת הבחירות על ידי מפלגות הימין, יפגע באופן אנוש בליכוד. פגיעה זו תתבטא בהבנה של הציבור שאין הבדל אמיתי בין ציפי לבני ותנועת קדימה לבין הליכוד.

עדות לכך היא העובדה הפשוטה שהליכוד, קרי המפלגה הלאומית הגדולה בישראל, טרפד בחודשים האחרונים באופן שיטתי כל יוזמה חקיקתית משמעותית לטובת הרוב הימני שחי היום במדינת ישראל. במבחן התוצאה, יוכל אביגדור ליברמן לטעון שרק החוקים שהוא יזם זכו לקידום (כשגם הם נחסמים על ידי הליכוד).

אם כן, בסיכומו של דבר, הירי המשטרתי השבוע על נשים וילדים, גם כשמדובר בכדורי גומי, אינו מהווה רק כתם מוסרי על פניו של ראש הממשלה, אלא מסמל גם את תחילת התרסקותה של תנועת הליכוד כמפלגה המשפיעה בפוליטיקה הישראלית, ואת מעבר מרכז הכובד אל מפלגת ישראל ביתנו.

==

המאמר פורסם בעיתון "מקור ראשון".