לא כל תלונה של אישה נגד גבר בהכרח אמיתית
ד"ר יואב מזא"ה מתייחס להסכמים שהושגו בפרשיית ההטרדה המינית בבנק הפועלים ובעניין דוידי פרל, ותוקף את גישתם של חלק מארגוני הנשים המבקשות למנוע את הסכמי הגישור. "אנחנו לא רוצים להגן על המטרידים אבל גם לא להניח שכל תלונה היא אמיתית לפני שנמצאו לכך אינדיקיציות"

ד"ר יואב מזא"ה תוקף את גישתם של חלק מארגוני הנשים המבקשות למנוע או לתקוע מקלות בגלגלים של הסכמי גישור במקרי פגיעה מינית.
ד"ר מזא"ה, ראש מכון המחקר למשפחה שוויון ומשפט בקריה האקדמית אונו ועמית בפורום קהלת אמר בעקבות דיון שהתקיים בשבוע שעבר בוועדה לקידום מעמד האשה, כי הוא מוטרד מכך שהנחת היסוד של חברות הכנסת בוועדה היא שכל תלונה היא בהכרח תלונה אמיתית, וכל הסכם שנעשה מבטא דורסנות של המטריד כלפי המוטרדת.
"בהחלט יכול להיות שזה המצב בחלק מהמקרים, אבל בחלק אחר של המקרים המצב הוא הפוך", אומר מזא"ה שפרסם לפני מספר חודשים מחקר מקיף בנושא תלונות השווא, מחקר שהוביל לשינוי מדיניות הפרקליטות בטיפול בתלונות שווא.
"המחקר שלי בנוגע לתלונות שווא מצא שהיקף תלונות השווא בנוגע לעבירות מין הוא לא שולי בכלל ולכן בחלק מהמקרים התלונה היא שקרית, ואם נעשה הסכם מדובר בהסכם סחיטה של מתלוננת לשווא כלפי אדם שנאלץ להיכנע לסחיטה כדי שהיא לא תהרוס לו את החיים. הדיון היה צריך לשקף את המורכבות של הסיטואציה", מסביר ד"ר מזא"ה. "אנחנו לא רוצים להגן על המטרידים אבל גם לא להניח שכל תלונה היא אמיתית לפני שנמצאו לכך אינדיקיציות".
לדבריו, הרצון של חלק מארגוני הנשים וחברות הכנסת לכפות על נפגעים הגשת תלונות במשטרה על כל הכרוך בכך נוע מתפיסה קיצונית. "באופן עקרוני אני חושב שהערוץ הפלילי לא מתאים בכל מקרה ובכל נפגע. בחלק מהמקרים הליך גישורי יכול להיות יותר נכון אם שני הצדדים מעוניינים בזה, אבל הרצון לכפות אנשים לפנות לערוץ הפלילי על אף שהם לא מעוניינים בו מהווה בעיני תפיסה קיצונית שלא מכבדת את הרצון של האנשים והאוטונומיה שלהם", הוא מסביר.
האפיק הפלילי הוא רק אופציה
"ראינו את זה בכל מיני פרשות כמו באלנבי 40 כאשר פעילות קיצוניות הפעילו לחץ מאוד חזק על אותה בחורה להגיש תלונה על אונס על אף שלא היה שם אונס. זה מבטא בעיני פטרונות והתנשאות ועמדה שלא מכבדת את הנפגעים והנפגעות לבחור את הערוץ שהם רוצים לנקוט בו".
"בכל תחומי החיים מערכת המשפט נותנת אוטונומיה לנפגע לבחור. חייבים לתת לו את הערוץ הפלילי כאופציה, אבל יש מי שרוצה לשלול את האוטונומיה הזו מנפגעי העבירה".
הוועדה לקידום מעמד האשה ושוויון מגדרי בראשות ח"כ עאידא תומא סלימאן, דנה ביום רביעי האחרון בנושא "השתקת מתלוננות על תקיפה והטרדה מינית באמצעות "דמי שתיקה", וזאת בעקבות מקרים שפורסמו לאחרונה ובהם פרשיית בנק הפועלים וראש מועצת גוש עציון.
במהלך הדיון אמר אבנר פורת מארגון חותם – יהדות על סדר היום, כי הוועדה לקידום מעמד האשה מנהלת בעצמה מדיניות של השתקה ונמנעת באופן בוטה וקבוע מהעלאת נושאים שאינם תואמים לאג'נדה של חברות הוועדה, כגון הפגיעה הפיזית בחיילות קרביות כתוצאה משירותן בצבא, נושא הטרדת הסטודנטיות ותלמידות בידי ערבים באזור הגבעה הצרפתית, ושיעור ההתאבדויות של האבות הגרושים. חברות הכנסת התרעמו על דבריו של פורת ויו"ר הוועדה ח"כ סלימאן קטעה אותו וסירבה לאפשר לו לסיים את דבריו.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו