שלושה סימני שאלה על בחירת דונלד טראמפ

בדומה לרבים מבני הציבור הדתי בישראל, גם אני חשתי מידה מסוימת של סיפוק מכך שדונלד טראמפ הוא שנבחר לתפקיד הרם של נשיא ארצות הברית. מאז שהפציע אורו בשדה הפוליטי קיננה בי תחושה חזקה שדווקא הטיפוס הזה, עם כל מגרעותיו הידועות, עשוי להיות שלוחו של מקום למען ארצו ולמען ארצנו.

נניח כעת לארה"ב ונתמקד בישראל. לאחר שנים ארוכות של יחס צונן מהבית הלבן, עלה לשלטון אוהד ישראל אמיתי, שאינו רואה בהתנחלויות מכשול לשלום ושאינו רוצה לכפות עלינו הסכמים שאינם לרוחנו. הוא גם רואה עין בעין אתנו את האיום הנשקף מצדה של איראן ומתנגד בתוקף להסכם שנחתם בין ארה"ב לבינה.

לא פחות חשובים מן הנשיא הנבחר הם האנשים שהוא מביא עמו. לצדו של טראמפ יש רבים מידידי ישראל הגדולים ביותר, אם זה רודי ג'וליאני, ניוט גינגריץ', ג'ון בולטון ועוד.

עם כל זאת, אני חושב שאסור לנו לשמוח יתר על המידה, לא רק בגלל החשש שהנשיא הנבחר לא יגשים את כל התקוות שאנו תולים בו, אלא משום שבתור אנשי תורה, עלינו לבחון כל דבר גם בעיניים של מוסר ומידות, ובמבט כזה ניתן להבחין בשלושה היבטים מדאיגים של עלייתו המטאורית של טראמפ.

נצחון השטחיות

ראשית, ניצחונו של טראמפ הוא ניצחון תרבות הריאליטי והשטחיות. יותר משהוא תוצר של עולם העסקים והנדל"ן, דונאלד טראמפ הוא תוצר של עולם הריאליטי, בו הדבר החשוב ביותר הוא האותנטיות, גם אם אין מאחוריה ערכים או אמת. האותנטיות היא סוד כוחו של טראמפ, אנשים שמאסו בפוליטקלי קורקט חשו הקלה כשסוף סוף מישהו הרשה לעצמו לומר את אשר על לבו, ללא עכבות וללא סינון.

דא עקא, שאותנטיות היא קנקן נאה, אבל מה עם מה שאמור להיות בתוכו של הקנקן? טראמפ הרבה לפזר "עובדות" לא נכונות, הוא לא הציג מדיניות ברורה כמעט באף תחום ודבריו סתרו זה את זה לעתים תכופות. הוא נתן "שואו" אמריקאי מרשים, אבל אנו אמונים על כך שהשכל וההיגיון צריכים להוביל את החיים, ואלה תפסו מקום רק בשולי הקמפיין שלו.

מצחיק את היצר הרע

ההיבט המדאיג השני הוא סגנונו הבוטה והשלילי. טראמפ נהג להדביק לכל יריביו כינויי גנאי ילדותיים, ולחזור עליהם שוב ושוב, עד שהם נתפסו כחלק משמותיהם. אני מודה שכששמעתי אותו משתלח ביריביו בעימותים ובעצרות בחירות צחקתי, כי זה היה מאוד מבדר, אבל אז שאלתי את עצמי האם טראמפ מצחיק את היצר הטוב שלי או שמא את היצר הרע. אתם יכולים לנחש מה התשובה. אי אפשר לבנות עולם רוחני על 'מסילת ישרים' ו'חפץ חיים' ולחוש בנוח עם סגנון כזה.

טראמפ גם הרבה לפזר תסריטי אימה על הצפוי לקרות אם לא ייבחר, כגון אובדן עצמאותה של ארה"ב, פריצת מלחמת עולם שלישית והשתלטות של דאע"ש על ארה"ב. הוא גם סירב להתחייב לקבל על עצמו את כללי המשחק הדמוקרטי. צריך להבין שלאחר שהשיטה הזאת הוכחה כיעילה, יש לצפות לכך שרבים ינסו להשתמש בה, במדינות אחרות וגם בישראל. עלינו לשאול את עצמנו, אפוא, האם כך אנו רוצים שהפוליטיקה שלנו תיראה.

לא רוצים שינהג כך בבנותינו

ההיבט המדאיג השלישי הוא יחסו של הנשיא הנבחר לנשים. לא שכל הנשיאים בעבר היו מתוקנים בתחום זה, רחוק מכך, ובכל זאת, לדונאלד טראמפ היסטוריה ארוכה ופומבית של החפצת נשים. הוא הרבה לשפוט נשים לפי המראה החיצוני שלהן ולהעיר להן עליו, ואף תועד כשהוא מתפאר בכך שהוא מנצל את פרסומו כדי לגעת בנשים ללא הסכמתן. אסור לנו להסכים לרף כל כך נמוך של התנהגות אצל נבחרי ציבור ומנהיגים.

מובן מאליו שלנשיא הנבחר יש גם מעלות אישיות, אלמלא כן לא היה זוכה לאמונם של כל כך הרבה אנשים. אנו בוודאי מתפללים להצלחתו, ועם זאת, אל לנו להפריז בשמחה. עלינו להאמין שניתן להצמיח מנהיגות שיש בה את היכולת לומר דברים ברורים ולהפגין נחישות, ולצד זה להציג תכניות רציניות, לכבד יריבים פוליטיים ולנהוג בנשים כפי שהיינו רוצים שינהגו בנשותינו ובבנותינו.

==

הרב נתנאל אלישיב הוא ר"מ במכינה הישיבתית הקדם-צבאית 'בני דוד' בעלי ועומד בראש הוצאת הספרים 'מכון בניין התורה'.