מי שאכפת לו מהבחירות באמריקה ומרגיש שזהות הנשיא משפיעה על חייו, כנראה עדיין חי בשטייטל בגלות. ובשטייטל תמיד עדיף פריץ שיכור והולל שאוהב יהודים, על פני פריץ אנטישמי מסודר ומכובד.

לכן (ומסיבות רבות אחרות) טוב שטראמפ נצח, ועוד יותר טוב שקלינטון הפסידה.

אלא, שצריך לזכור שיש פריץ עוד יותר מסוכן: פריץ שהיהודים באמת מסתכלים עליו מלמטה למעלה. גם כשהוא לא נמצא ולא שומע. פריץ שהיהודים לא מבינים שהוא הולל ושיכור.

תאמרו: יופי, עוד סיבה לשמוח שטראמפ נבחר.

אבל זה לא ככה. קודם כל, כי בעיני מעצבי דעת הקהל בישראל קלינטון היא הנשיאה בשמונה השנים הקרובות. וזה בכלל לא משנה שהיא לא תשב בבית הלבן. אז אל טראמפ הם אולי יתייחסו כמו הפריץ ההולל. אבל הם ימשיכו להעריץ את הפריץ ההולל האמיתי.

האמריקאי אולי עובד בהייטק ולא שותה וודקה, אבל כל התרבות שלו היא הוללות אחת גדולה: פריצות, ראוותנות, מין פרוץ, חומרנות מוגזמת וכו' וכו'. זה בדיוק הפריץ ההולל שאולי צריך לכבד אותו בפניו, אבל בהיעדרו היהודי בז לו ולועג לו.

הישראלי המצוי איבד את זה. הוא לא בז ולועג לפריץ הראוותני וההולל. ההייטק סנוור אותו.

ומנגד – צצה בעיה דווקא במחנה הנגדי. אצל חברי הפעילים למען המקדש והר הבית אני כבר שומע קולות המתייחסים אל הגוי הזה כאילו הוא המשיח. בערך חמש פעמים הזכירו לי לאחרונה שדונלד טראמפ בגימטריה שווה למשיח בן דוד. (ולהזכיר כמובן: גימטרי"ה = אינ"ו מלמ"ד כלו"ם = ההבלי"ם הקלי"ם = וא"ם ז"ה הסכו"ם מ"ה בכ"ך). לא פחות ולא יותר. הגוי ההולל רודף הנשים הוא משיח בן דוד?

חוץ מהבעיה הפרקטית, שאנשים תולים באיש הזה תקוות מוגזמות, יש בעיה עקרונית: צריך לזכור שהפריץ הוא רק פריץ. הולל ושיכור, רודף נשים וחיי מותרות, ועם כל הכבוד, הוא רק גוי ועובד עבודה זרה. הוא לא משיח, הוא לכל היותר החמור של החמור של החמור של המשיח, וגם בתפקיד הזה – הייתי מעדיף להסתדר בלעדיו. (כבר שמעתי שאומרים שהמשיח התעכב עכשיו שמונה שנים כי הוא רצה לבוא על חמור לבן).

ברוך ה', אנחנו כבר לא בגלות. נכון, בית שני נבנה בחסדי הגויים. אם שוב יבנה בית בחסדי הגויים – אברך שהחיינו בשם ובמלכות. אבל לכתחילה – לא זה מה שהיינו רוצים.

הגיע הזמן לעצמאות. תפסיקו כבר להעריץ את הפריץ. הייתי רוצה לבנות מקדש לא ברשות הגוי אלא למרות הגוי. היהודי כבר יצא מהגלות, הגיע הזמן להוציא את הגלות מהיהודי.