עד לפני כשנתיים התהדרה מפלגת תקומה-האיחוד הלאומי בכך שהיא, בניגוד למפד"ל או 'הבית היהודי', שואלת רבנים. יש לה הנהגה רבנית בדמותם של זקני רבני הציונות הדתית :הרב זלמן מלמד, הרב דב ליאור,הרב חיים שטיינר ועוד.

וראו זה פלא, אתמול התכנסה לראשונה ועידה רעיונית של האיחוד הלאומי (השם תקומה,שהוא זה שהיה החלק התורני באיחוד הלאומי ) ואין כל אזכור לרבנים. אפילו בהזמנה לא הופיעו הרבנים כמברכים או כמי שמנהיגים. אמנם הרב שטיינר בירך אבל כבר אין הנהגה רוחנית שמקבלת הכרעות, אין הנהגה רבנית משותפת ומובילה שנחשבת כמי שאומרת את המילה האחרונה.

זאת ועוד, בסרטון שהוציא האיחוד הלאומי לקראת הועידה הוא מזכיר רק 'ימינה ימינה' (אגב,סרטון לא מוצלח ,לדעתי, הוא הופך את השאיפה ימינה למשהו שהוא מגוחך ,כי בכל מחיר אנחנו בימין, גם אם הרכב עולה על המדרכה וגם אם התמונה עקומה).
המפלגה כבר לא מתהדרת בכך שהיא מונהגת על ידי הרבנים.

לאן נעלמו הרבנים? יש תשובה מעשית ויש תשובה מהותית. התשובה המעשית היא שאכן ישנו ויכוח עקרוני בין הרבנים ולמעשה המנהיגות הזו לא קיימת מאז הבחירות, עקב מחלוקת בשאלה האם להצטרף ליחד או לבית היהודי.

הדבר החשוב יותר זו השאלה המהותית. פוליטיקאים לא עושים מהלכים אסטרטגיים מבלי לבדוק מהו הלך הרוח בציבור אותו הם אמורים לייצג. כנראה שבתקומה -האיחוד הלאומי הגיעו למסקנה שגם לרוב רובו של הציבור התורני-ימני לא אכפת כל כך אם הם שואלים את הרבנים בהכרעות פוליטיות. כי באמת מעמדם של הרבנים בציבור התורני לאומי, כמי שמובילים את הכיוון הפוליטי הולך ונעשה חלש יותר ויותר.

אני זוכר בבחרותי את ביתו של מרן הרצי"ה קוק זצ"ל כמוקד לקבלת הכרעות פוליטיות, כאשר כל מנהיגי הציונות הדתית עולים אליו לשמוע את דעתו. (החל מד"ר בורג וזבולון המר ז"ל וכלה כמובן ברב חיים דרוקמן שליט"א ) גם אם לא תמיד קיבלו אותה במלואה, היה ברור כי לדעתו יש משקל רב.

אפילו בזמנם של הרבנים הראשיים הגאונים הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו זצ"ל, שאמנם השפעתם הייתה יחסית  פחותה, עדיין לדעתם היה משקל רב בקבלת הכרעות פוליטיות משמעותיות (די אם נזכיר את פרישתם של אפי איתם והרב לוי מהמפד"ל בעקבות תכנית ההתכנסות).

ואילו היום אין כלל התייעצות עם גדולי רבותינו בשאלות פוליטיות עקרוניות ואם ישנה התייעצות כזו הרי היא נעשית בחדרי חדרים ללא הודעה לתקשורת. כי כנראה גם הם יודעים שלציבור הרחב זה לא באמת משנה.

להבחנה זו, שאליה אני שם לב כבר מספר שנים, ישנה השלכה חינוכית רחבה בשאלת מעמדם של הרבנים בציונות הדתית הן מבחינה ציבורית והן מבחינה רוחנית. אין כאן המקום והזמן לעסוק בה,אבל ראוי לשים אליה לב.

בשולי הדברים גילוי נאות: אני חבר מרכז בבית היהודי (גם אצלנו מגיע הרב דרוקמן שליט"א לברך בכל כינוס של הועידה וגם איתו ועם רבנים נוספים מתייעצים ראשי המפלגה) ותומך נלהב באחדות המפלגות כי כמאמר הקלישאה 'כוחנו באחדותנו'. כי ההבדל היחידי היום בין הבית היהודי לאיחוד הלאומי הוא בצורת בחירת הרשימה. בבית היהודי -על ידי הציבור הרחב ובאיחוד הלאומי – על ידי חבורה מצומצמת של כ120 איש המגיעה בשיטת חבר מביא חבר. כידוע יש יתרונות לשתי השיטות ואין בזה סיבה לפצל את המחנה.

=======

הרב אלי קפלן הוא ראש הגרעין התורני במעלה אדומים