על רקע התפוצצות הפרשה סביב עיתונאי 'הארץ', ארי שביט, שעיתונאית אמריקאית טוענת כי הוא הטריד אותה מינית לפני כשנתיים וחצי, עיתונאית 'מקור ראשון', רחל מלק-בודה, חושפת כי גם היא הוטרדה מינית על ידי איש תקשורת "מהשורה הראשונה", כלשונה, אך היא דווקא בחרה שלא ללכת למחוזות השיימינג וזאת מתוך מחשבה על ילדיו ואשתו.

תחת הכותרת "מדוע לעולם לא אעשה שיימינג למישהו שהטריד אותי מינית?", כתב מלק בודה: "אין לי רחמים על ארי שביט. למעשה עכשיו, אחרי שאישר את טענותיה של דניאל ברין והודיע על פרישה זמנית מעבודתו כעיתונאי, אפשר להכריז באופן רשמי שהוא חתיכת חרא. אבל חרא שלפחות לקח אחריות על מעשיו".

בשלב הזה עובדת מלק-בודה לשלב הוידוי האישי וכותבת: "ובכל זאת, אין לי אלא להודות – אם מישהו כמו ארי שביט היה מנסה להטריד אותי באותו האופן, עם כל הכאב וההשפלה שבדבר, לא הייתי פונה למחוזות השיימינג. יש פמיניסטיות שעשויות לחשוב בטעות שאם אני מצהירה הצהרה כזאת אין לי מושג מה זו הטרדה מינית וכמה היא דבר חמור".

"אבל האמת היא שדווקא יש לי מושג. לכל אישה יש את הארי שביט שלה, וגם לי יש את הארי שביט שלי", כתבה מלק-בודה. "איש תקשורת מהשורה הראשונה שפגשתי במהלך אירוע מסוים והטריד אותי מינית. אפילו אפשר לומר שהטריד באופן בוטה. אל תנסו לנחש מי זה כי לא אגיד".

"מכל מקום, אותו אדם, שגם הוא נשוי ואב לילדים, אמר לי במהלך אותה שיחה שהוא היה שמח להשכיב אותי, דיבר בצורה מלוכלכת על איברים אינטימיים בגופי (דברים שאני אפילו מתביישת לומר פה בפומבי) ודקות ספורות לאחר מכן הניח את ידו על מותני, משם גלש לישבן וניסה לכרוך אותי אליו. אני לא זוכרת שאמרתי לו שזה לא נעים לי, כנראה שהייתי המומה מכדי להגיב אז פשוט פניתי משם והלכתי".


מלק בודה מבהירה כי "יש בידי היכולת להרוס לאיש הזה קריירה של שנים. אם הייתי נוקבת בשמו הפייסבוק היה רועש. כותרות העיתונים היו מתמלאות ואולי גם עוד נשים היו יוצאות מהארון ומספרות עליו סיפורים דומים. ובכל זאת אין לי שום כוונה לעשות זאת.
למה? כי אני חושבת על אשתו. כי אני חושבת על הילדים שלו, שיצטרכו לקום בבוקר ולראות את אבא שלהם נסקל על ידי ההמון הזועם, ושום דבר ממה שעשה לא מגיע להם. אני חושבת על העליהום נגדי ונגדו, על אלו שיקראו לו סוטה ועל אלו שיגידו שאני הזמנתי את זה".

מלק בודה ממשיכה לשתף במחשבותיה וכותבת: "אני חושבת על הסיפורים וההמצאות שיצוצו עלי ברשת, ואני חושבת על רחלי רוטנר, ולא בא לי להיות שם. פשוט לא בא לי. ובעיקר, אני יודעת את האמת. אני יודעת שכמה שהאירוע הזה היה לא נעים עבורי, לא באמת נפגעתי עד עמקי נשמתי והוא לא מדיר שינה מעיניי. בעיקר חשתי רחמים על אותו גבר, ועל האופן הפתטי שבו הוא מנסה לחזר אחרי בחורות".

"אבל בכל זאת הרגשתי צורך לא לשתוק. יום לאחר שפרשת ינון מגל התפוצצה הרמתי לו טלפון ואמרתי לו בשיא הכנות: שתדע לך שמחר זה יכול להיות אתה. אם אתה מתנהג ככה לעוד נשים, לא רחוק היום שבו תמצא את עצמך מרוח על גבי הכותרות ותשאל את עצמך איך זה קרה לי. הוא אמר לי תודה ושהוא מעריך את הכנות ושהוא לוקח את הדברים לתשומת הלב".

מלק בודה גם הוסיפה התייחסות לתנועה הפמיניסטית וכתבה: "יש פמיניסטיות שיקראו את הסיפור ויחשבו על האישה המוקטנת וחסרת האומץ, שנוצחה על ידי מנגנון ההחפצה. ואני אומרת – לזה קוראים פרופורציה".