"לא משלנו": מה שמותר לאיילת אסור לבנט
לאיילת שקד מותר, כי היא לא דתייה...לכן היא מקבלת תמיכה רחבה יותר ממנהיג המפלגה במחוזות רבים של הציונות הדתית, כי ממנה לא מצפים "להיות כמונו.."."היא הרי לא ממש משלנו.."

השרה איילת שקד פרסמה לפני כשבוע מאמר ארוך בו היא פורסת את תפיסתה האידאולוגית ביחס למערכת המשפט. מאמר זה זכה לתגובות רבות. משמאל תקפו, מימין בירכו, כרגיל במחוזותינו.
אם נתמצת את הדברים, אלו הן הנקודות המרכזיות: כלכלה חופשית והתנגדות לחוקים רבים מדי המצמצמים את החופש של האזרח הקטן, צמצום כוחו של בית המשפט העליון, קריאה לשימוש משמעותי יותר במקורות היהדות בבתי המשפט וקביעה כי אין סתירה בין היותה של המדינה יהודית להיותה דמוקרטית. אכן,מאמר רהוט ומנוסח היטב. מעבר לעובדה כי מאחר ואין במאמר זה דוגמאות להבנת תפיסתה של השרה, מתי חקיקה היא מגבילה מדי ומתי היא ראויה? מה משמעותה של האמירה כי סתירה בין יהודית לדמוקרטית, הרי באופן פשוט ישנה סתירה? אינני יכול להביע דעה ברורה ביחס למאמר זה.
כשקראתי את המאמר נזכרתי בחזונו של מנהיג המזרחי בקום המדינה, הרב מאיר בר אילן, שהקים ביחד עם הרב הראשי מרן הרב הרצוג זצ"ל את 'ועדת התחוקה' שהורכבה מרבנים גדולים שהתחילה להכין חוקה למדינת ישראל על פי ההלכה. יוזמה שלא התפתחה עקב פטירתו של הרב בר אילן לאחר כשנה. חשבתי לעצמי מה היה אומר היום הרב בר אילן בשאלת החזון המשפטי של מדינת ישראל.
יתרה מזאת, לו היה נפתלי בנט כותב מאמר בו היה מציג את תפיסתו ביחס למערכת המשפט והיה כותב כמו השרה שקד. מה הייתה התגובה? הרי היו רבים אומרים,זהו מנהיג דתי לאומי? איפה השאיפה למשפט התורה במדינת ישראל וכדומה.
אבל לאיילת שקד מותר, כי היא לא דתייה…לכן היא מקבלת תמיכה רחבה יותר ממנהיג המפלגה במחוזות רבים של הציונות הדתית, כי ממנה לא מצפים "להיות כמונו.."."היא הרי לא ממש משלנו.." אבל בנט? הוא חייב "להיות כמונו" "הוא חייב לחשוב כמו הרב שלנו.." . כי אחרת הוא "לא מייצג את הציונות הדתית כראוי…".
כך זה גם הפוך. חברי כנסת דתיים בליכוד, אינם חייבים לנהוג בכל הנורמות הדתיות המקובלות או ההלכתיות…שהרי הם אינם במפלגה דתית (מפאת כבודם לא אתן דוגמאות..) כי אף אחד לא שופט את דתיותם שהרי הם אינם במפלגה דתית ומה שהם עושים באופן אישי זו הבעיה שלהם.
זהו הפלונטר של הבית היהודי,זוהי הבעיה המרכזית שמונעת מהבית היהודי לפרוץ מעבר לציבור הדתי באופן משמעותי.
ממה נובעת הבעיה? לעניות דעתי מחוסר יכולת להפנים כי קיים פער גדול ומובנה בין מנהיגות פוליטית למנהיגות רוחנית. כי יש הבדל גדול בין ישיבה ובית מדרש לבין הכנסת והממשלה ואפילו התקשורת.
פוליטיקאי מנסה לחבר עד כמה שניתן בין החזון לבין המציאות, בין היכולת לחבר את הרוב לחלק משאיפותיך ובין הרצון שלא לפגוע בתפיסת העולם התורנית שלך.
אם מדברים על חזון מעשי, צודקת איילת שקד בדבריה ( תוך הבהרות מתבקשות) אם מדברים על החזון הרחוק יותר, אין זה תפקידה של שרת המשפטים אלא תפקידם של מנהיגים רוחניים.
היכולת של מפלגה בעלת תפיסת עולם תורנית או דתית לאומית לפרוץ אל מעבר למגזר שלה תלויה בהבחנה הזו. תלויה בהבנה שמנהיגות ציבורית איננה מנהיגות רוחנית ולכן עליה לחשוב בצורה יותר מעשית ויותר מציאותית. נכון שגם כאן תהיינה מחלוקות. אולי אפשר להשיג יותר, אולי אפשר לנסח את הדברים טוב יותר, מה הוא מתערב בנושאים רוחניים. (שהרי הגבולות אינם חדים), אבל עצם הבנה הזו תעזור אולי גם לחברי כנסת אחרים להציג תפיסת עולם רחבה יותר ומחוברת יותר למציאות המורכבת שבה אנו חיים. מבלי לוותר על החזון רחוק הטווח ועל האמונות המוחלטות.
=======
הרב אלי קפלן הוא ראש הגרעין התורני במעלה אדומים
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו