על היחס ללימודים כלליים נכתב רבות, ונדמה לי שהחינוך הממלכתי דתי המחנך דורות של תלמידים לאור תפיסה חינוכית זו, אינו צריך הוכחה. די לנו אם נזכיר את הרב קאפח , הדמות שהחמ"ד הלך לאורה בשנה החולפת: "נמצאת אומר שידיעת אותם המדעים חובה על כל אדם בין איש בין אישה. מתמטיקה, גיאומטריה, תורת ההיגיון, מדעי הטבע ואח״כ מדעי האלוקות. אמור מעתה, אותם הלימודים הנקראים ‘לימודי חול׳ לגמרי אינם ‘חול׳…הרי הן כמצווה״.

נשנן שוב את המחלוקת בגמרא (ברכות ל"ה) בין רבי ישמעאל ורשב"י:" ת"ר ואספת דגנך, מה ת"ל, לפי שנאמר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, יכול דברים ככתבם, ת"ל ואספת את דגניך, הנהג בהם מידת דרך ארץ, דברי רבי ישמעאל. רשב"י אומר:.. בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, מלאכתם נעשית ע"י אחרים… אמר אביי הרבה עשו כר' ישמעאל ועלתה בידן, כרשב"י ולא עלתה בידן…" ואולי את הרב זצ"ל, כמקור נוסף המביא את החיבור בין העיסוק בקודש ללימודים הכלליים: וכך כתב הרב זצ"ל באגרת משנת תרע"ג המופנית לרב מאיר בר אילן:" .. יש לנו דרך סלולה, לעבוד את עבודת החינוך בארץ הקדש על יסודות היהדות הנאמנה, בקדושת ישראל הטהורה, מצורף ליסוד תחיית האומה, המוכרח לקחת עמו גם כן את היסודות האנושיים בתור תפקידי החיים, ההולכים ונתבעים ממנו, בהופעת תחיית האומה והארץ". הרב מביע תקווה גדולה בבית ספר תחכמוני ששילב בין קדושת התורה, תחיית עם ישראל בארצו ולימודי חול. (כל החמ"ד בפסקה אחת).

חשיבות לימודי השפה האנגלית בחמ"ד

אנגלית כמו נושאים רבים בחיינו היא חרב פיפיות ועלינו לחנך את תלמידינו להשתמש בה בצד החיובי המפרה, התורם, והמביא לקידוש השם ולהילחם מלחמת חורמה נגד הצד השלילי המאוס שבתרבות המערבית. אנחנו מחנכים את תלמידינו לבחירה חופשית, לדעת להבדיל בין החול ובין הקודש. "אתה חונן לאדם דעת" ובתוך זה ברכת ההבדלה: המבדיל בין קודש לחול.

במשל המחוגה למדנו, שככל שזרוע אחת נטועה עמוק יותר בקודש, בעולם הערכים והמסורת, הזרוע השנייה יכולה להיפתח ולהקיף עולם מלא. את זה ניתן לממש באופן מלא יותר, כששפת האנגלית דבורה ושגורה על פינו.

מי שרוצה למלא אחר הציווי של "מלאו הארץ וכבשוה" מבין שכדי להיות חוקר רפואי, איש מדע המבקש לשחק במגרש הבינלאומי, הוא חייב לשחות באנגלית.

האתגרים הרבים שמולם ניצבת החברה הישראלית, בעיקר בתחום המדע והטכנולוגיה המתפתחת, הצורך הביטחוני והכלכלי שלנו, להיות פורצי דרך ומובילים כמדינה במישור הבינלאומי, מחייבים את כולנו להתחנך למשימות לאומיות אלה, כשידיעת השפה האנגלית היא כרטיס כניסה הכרחי לכך.

בכנס "הקהל" של נוער החמ"ד, התקבלה החלטה לחזק את הקשר עם יהדות העולם. "חמ"ד ותפוצות" קראנו לאתגר שיש בו מחויבות לכל בני עמנו. להיות בקשר עם אחינו בעולם הרחב, להרגיש מחויבות של ממש שישמרו את זהותם היהודית, ולהשתדל להביאם בעבותות אהבה ארצה, הכלי היחיד שיש להצטיין בו- ידיעת השפה האנגלית.

מקום גבוה בסדר העדיפויות – לימודי האנגלית.

אנו משפחת החמ"ד , הורים מורים ותלמידים – מחויבים להיות חלק משמעותי בתפקיד אידאליסטי זה. כפי שכתב הרש"ר הירש: "שהתורה איננה צריכה לצמצם את פעולתה בשום צורת חיים מסוימת, היא צריכה להתפרס על החיים התוססים והנמרצים של ההווה… היא צריכה לשלוט ולהיות מבוצעת בכל תחום של חיים" תפיסת עולמנו מחייבת התבוננות מעמיקה כיצד אנו מגיעים להיות במקום המשמעותי הזה של שליטה בכל תחומי החיים. אנו שותפים לקריאה הגדולה שעלתה לא מכבר, לצד השותפות של בני הציונות הדתית לא לצמצם את פעולותינו בשום צורת חיים מסוימת, ולהשתדל להיות שותפים בכל שטחי החיים (תורה- בראש וראשונה, משפט, כלכלה, מדע, תקשורת, ביטחון ועוד ועוד) להיענות לקריאה לעבודת השליחות במשרד החוץ (ולהיות מצוינים באנגלית, הכרחי כמובן…).

אנחנו מבקשים להציע – להציב כיעד(!) לדחוף, וללוות את בתי החינוך שלנו, להעמיד במקום גבוה בסדר העדיפויות שלנו – את לימודי מקצוע האנגלית. להוסיף שעות הוראה, לזרז חוויות לימודיות באנגלית, לשתף את ההורים בכיוון הזה, ולחזק את בתי החינוך כבתי ספר דו לשוניים. זה נובע מהתפיסה האידאולוגית של שליחות למען עם ישראל ומדינת ישראל. מה שמחייב את כולנו להתגייס לכך: "שעבודת החינוך בארץ הקדש מוכרח לקחת עמו גם כן את היסודות האנושיים בתור תפקידי החיים, ההולכים ונתבעים ממנו, בהופעת תחיית האומה והארץ". (הרב זצ"ל).