מאחורי הקלעים בבית היהודי: קרע בין בנט לשקד?

"עם ישראל זקוק לאנשים שיהיו לו לפה. ואינני מדבר עכשיו על מנהיגים שחסרונם גם הוא זועק, אני מתכוון לכאלו שמסוגלים לבטא יפה עמדות נכונות. כלים להעברת המסר, אבל כלים מחזיקי ברכה, כלים שלובים בערכים של מוסר אמיתי ועם אוריינטציה יהודית". (אורי אורבך 'הטובים לתקשורת' 1987).

רק שנה וחצי אחרי לכתו של אורבך ז"ל, מבינים בבית היהודי כמה חסרה דמותו המנהיגותית מסביב לשולחן הסיעה. בעוד במגזר החרדי מצביעים על אותה קריאת השכמה פקחית שלו ומקווים שיצליחו לפרוץ גם הם את חומות התקשורת הכללית, בקרב חובשי הכיפות הסרוגות היה מי שהתבטא השבוע, כי אם אורי ז"ל היה עמנו, הפארסה המיותרת בין הליכוד לבית היהודי הייתה נמנעת מלכתחילה.

בבוקר שני, לאחר שמפלגת הבית היהודי הוציאה את ההודעה התוקפנית והחריפה נגד נתניהו, נשמעו קולות ביקורת נוקבים בסיעה נגד שקד ובנט, שהאשימו אותם בהקרבת האינטרס המפלגתי לטובת מאבקים אישיים, אורבך, הם אמרו, היה עוצר את זה.

עוקפים מימין

על מה בעצם היה כל הרעש? על השאלה הזו גם בנט עצמו לא יודע לענות. אבל נדמה שהתשובה אינה קשורה למעשה ספציפי, אלא למצב נתון של תחושת קיפוח. בעוד בנט שניצב לימין נתניהו אחרי ששתה לו מנדטים בקשית, לא קיבל על שמונת נציגיו את תיק הביטחון בו חשק, בא ליברמן עם 5 אצבעות בלבד ואחרי שהשפיל את ראש הממשלה שוב ושוב לעיני כל האומה הדיח את בוגי מכיסאו. ליברמן אינו נתפס ציבורית כמחושב או טיפוס רגוע יותר מבנט ולבטח לא בעל ניסיון צבאי עשיר יותר, ולכן ההסבר היחיד לסירוב העיקש של נתניהו במקרה של בנט, הוא החשש שיעקוף אותו מימין.

נכון לעכשיו חלומם הרטוב של בנט ושקד הוא להיות מפוטרים מהממשלה, ביום שני, כשיו"ר הקואליציה דוד ביטן זרק לעיתונאים רמזים שזה מה שהולך לקרות אם בבית היהודי לא יפסיקו – האיצו שם את המתקפות נגד נתניהו, בתקווה קלושה שהוא יאבד עצמו לדעת ויפטר אותם.

בכלל, בשנה האחרונה לפני שליברמן נכנס סקר את מסדר הכבוד בקריה, הוא החזיק בקשר חם עם איילת שקד, שניהם קיוו לעקוף את נתניהו מימין, עד שליברמן סימן וי מהאופוזיציה, קיבל את תיק הביטחון ונדם. כעת נותרה שקד לבדה, מתוסכלת אבל בועטת.

טובהל'ה נגד שרהל'ה

גם העימות האחרון שנפתח בישיבת הממשלה בנושא תאגיד התקשורת החדש, היה עימות ששקד דחפה אליו מבחינה פוליטית. בנט לא נלהב, אבל לשקד נשבר והיא החריפה את הטון. לכן קולו של בנט לא נשמע השבוע בתקשורת במהלך המשבר, זאת למרות שחשוב להדגיש כי הוא נתן לשקד גיבוי, אך לא גיבוי מלא, וזאת אולי כסוג של נקמה קטנה ומתוקה בחברתו לסיעה.

לפני שבועיים, כשהתפוצצה פרשת הרב לוינשטיין, תקף בנט את דברי הרב וספג ביקורת צולבת כמעט מכל רבני הציונות הדתית, אך הוא נשאר בעמדת יחיד בסיעה. איילת שקד רואה את יו"ר מפלגתה מותקף ללא רחם ושותקת. בלשכתו של בנט התפוצצו מעצבים, הם לא ציפו ששרת המשפטים אהובת הרבנים והחרד"לים תתראיין ותתקוף את הרב לוינשטיין, אבל הם קיוו לפחות לגיבוי מינימלי. כשהיא רצתה לרצות את אותם רבנים (בבחירת הדיינים, למשל) היא ידעה לשלוח להם הודעות ללא הפסקה ולהזרים אליהם עשרות שיחות טלפונים, שבוע אחר כך, כשאותם רבנים תוקפים את האיש הקרוב אליה, היא אפילו לא מבצעת שיחה בודדת להרגיע אותם.

את המחיר גבה בנט השבוע, לזכותו ייאמר שהוא עדיין היה לצידה, גם אם בעל כורחו ולא בפול טיים, אבל לא כמו שהוא יודע.

בלשכתו של בנט יש שמכנים את איילת שקד בשם החיבה טובהל'ה. זאת שתמיד טובה עם כולם ומרצה את כולם. אז טובהל'ה, בפעם הבאה תדעי שבלשכת יו"ר המפלגה מצפים ממך לגיבוי הדדי, אחרת במאבק הבא תישארי לבד מול שרהל'ה.

זה לא הסוף

חוץ מבנט ומועלם, שאר חברי הבית היהודי שתקו. אני כבר לא מדבר על חברי תקומה (שאחד מהם אמר ביום שני "בנט עסוק בנקמות אישיות, אנחנו סולדים מזה"), אלא על חברי הבית היהודי יוגב, בן דהן וסלומיאנסקי שסבורים שהמאבק היה מיותר לחלוטין. "במקום להיאבק על התיישבות ודברים חשובים יותר, הם רבים בשביל חיבוק מהתקשורת", אמר אחד מהם.

ביום שני בלילה דיווחתי על שיחה שהתקיימה בין שלום שלמה (לשעבר ראש המטה של בנט ואיש אמונו) למומו פילבר (מנכ"ל משרד התקשורת ואיש אמונו של נתניהו) ובה הוחלט על הפסקת אש. אבל אל תדאגו, תוך שבועות ספורים יפרוץ המאבק הבא, כי זו האסטרטגיה שבחרו שקד ובנט כעת – לעקוף את נתניהו מימין, והם לא מתכוונים להפסיק עד שהוא ייאלץ יפטר אותם, גם לא ממש אכפת להם מה חושבים שאר החברים בסיעה.

מצד שני, אל תחשבו לרגע שנתניהו פראייר, כפי שעשה בבחירות האחרונות, מתכוון ראש הממשלה במקרה כזה לצאת בקמפיין אגרסיבי נגדם במגרש הביתי, במגזר הדתי לאומי.

מלשכתו של השר בנט נמסר בתגובה: "קשקוש מוחלט. כל יומיים יש מי שמנסה להמציא סכסוכים בין בנט לשקד כטוב ליבו במעשיות, עייפנו מלהגיב להמצאות של מי שמקנא ביחסים המעולים בין הלשכות והאישים".

מלשכת שרת המשפטים איילת שקד נמסר בתגובה: "אין מה להתייחס לטור "פרשנות" שאין בינו לבין המציאות מאומה, והוא פרי מוחו הקודח של הכתב".

=======

הכותב הינו מגיש תכניות ברדיו גלי ישראל והכתב הפוליטי של התחנה