החייל שירה בחברון, אלאור אזריה העיד היום (א') במשך שעות במשפט שמתנהל נגדו בבית הדין הצבאי ביפו בחשד להריגה.

במהלך העדות, התייחס אזריה לשגרה השוחקת בחברון, לפקודות שקיבל ממפקדיו, שהורו לו להעדיף את מכשיר הקשר על פני ציוד חיוני בפק"ל חובש שהיה לו ואת ההתנהלות שלהם ושל מצ"ח מולו לאחר הירי.

על התקרית עצמה אמר אזריה: "פתאום התחילו צעקות וצרחות, לא יודע של מי, 'זהירות, יש כנראה עליו מטען ואף אחד לא נוגע בו עד שמגיע חבלן. תראו הוא זז, שלא יקום עלינו, הוא כנראה ממולכד'. הסתכלתי עליו וזיהיתי מעיל שחור ומנופח, כאילו הוא מסתיר שם שכפ"צ, זה היה נפוח הרבה יותר מאצל המחבל השני".

אזריה ציין עוד בעדותו כי "קמתי בלילה כמה פעמים לפני הפיגוע. בבוקר, אחד הלוחמים הקפיץ אותי בצעקות 'אלאור, קום הקפצה'. קמתי מהר בריצה למשרד המ"פ ולחדרו, הוא לא היה שם. לא הבנתי מה קורה בכלל. רצתי לש"ג ושאלתי מה קרה? הוא ענה שהיה פיגוע ושא' נדקר רצתי לזירה, המ"פ היה שם ואמר לי 'תתחיל לטפל בא". לא הבנתי למה הוא לא טרח להעיר אותי לפיגוע אחרי שתמיד אמר שאני צריך להיות צמוד אליו. החדרים שלנו היו צמודים במוצב".

 "זיהיתי שפריצים של דם מא' הפצוע. לחצתי לו על הדם עם הידיים שלי. היה לו דימום כבד. הוא היה פצוע אמת ראשון שלי. ניסיתי להרגיע את א'. הוא פונה על אלונקה תוך כדי כל הבלגן הרציני בזירה ופתאום התחילו הצעקות והצרחות. תוך כדי עלתה לי ההתרעה בראש על פיגוע האיכות. אני מבין שזה אולי האירוע המדובר ואני מבין שבסמוך אמורה להיות העדלאידע – צעידת מאות הילדים מתל רומיידה עד קריית ארבע. המחבל זז בידיו ובראשו".

אלאור מגיע לדיון במשפטו

(צילום: דרור ניצן, ynet)

[[[http://www.srugim.co.il/wp-content/uploads/2016/07/דרור-ניצן-טמקא.mp4]]]

על הירי עצמו סיפר סמל אזריה: "עברו לי הסרטים בראש על פיגוע האיכות שעליו התריעו בפנינו. הסתכלתי שוב על המחבל מזיז את ידו וזה נראה לי הרבה יותר חשוד. נראה לי היה שזה אותו פיגוע איכות. לקחתי את הנשק, העברתי את הקסדה שלי לחייל שעמד לידי. דרכתי ב-60 מעלות, נכנסתי למצב בין כוונות וצורח לאנשים שהיו שאננים ליד מול כל הצעקות. צרחתי 'זוזו תתרחקו', ואז משבעה עד 10 מטרים יריתי במחבל כדור אחד לכיוון הראש".

בהמשך ציין החייל בהתייחסו לתקרית כי "יריתי בו כדי לנטרל את האיום, הייתה סכין ליד המחבל, הלבוש שלו היה מחשיד מול התרעת האיכות והדלאידע. הזירה לא נוהלה בכלל, האנשים בה היו שאננים, הידיים שלי עדיין היו מגואלות בדם של א'. היה לחץ וסוג של מלחמה בזירה. למרות הלחץ נשארתי דרוך וזהיר לאור הסכנה".

בגדו בי, המפקדים התרשלו

במשך עדותו תקף אזריה את מפקדיו מרמת הפלוגה עד לרמת הגדוד ואפילו שלח ביקורת לרמטכ"ל ולשר הבטחון "לאור כל הצעקות, אזרחים הלכו שם כאילו הכול נגמר וסגור. צלמים שמנסים להיכנס לזירה עצמה למרות שזה אמור להיות שטח צבאי סגור. לפי מה שאני מבין ורואה זה לא מנוהל כמו שזירה אמורה להתנהל. יכול היה להיות פיגוע משולב שם. הסכין הייתה במרחק שבו המחבל היה יכול להגיע אליה. המפקדים היו שאננים באופן מוחלט ולא התייחסו בכלל למחבל. המ"פ דיבר בקשר מעל המחבל ולא היה ער בכלל לצעקות. הם לא התנהגו כפי שמצופה ממפקדים. הבנתי שאין לי ברירה בדילמה של השנייה שלפני. זה יכול היה להסתיים בהרוגים".

החייל אף טען בעדותו כי הוא פעל לפי הוראות הפתיחה באש שמאפשרות ירי לנטרל מכיוון שדבריו "היו שם אמצעי כוונה ויכולה. כוונה הייתה כי הם אשו פיגוע קודם במטרה לרצוח. אמצעי – לבוש מחשיד ומנופח וסכין לידו מול התרעת איכות של חוליית חמאס. יכולת – המחבל זז מול אנשים סמוכים לו בשאננות. בשטח אין לך זמן לדבר, בשנייה אחת אתה חי ובשנייה אחרת אתה מת. אין לך זמן להתריע בשטח. חששתי שהמחבל ילחץ על מתג וזה יפעיל מטען נפץ או שיעשה משהו עם הסכין".

אזריה המשיך בקו נגד מפקדיו: "לא דיברו איתנו אף פעם על מה עושים במצב של מטען או בפיגוע משולב. שמעתי פה את מח"ט יהודה שאומר שאם היה פיגוע סכינאי כנראה שלא יהיה פיגוע מטען. ראינו בשבוע שעבר בירושלים מחבל עם מטען וסכינים. פעלתי כנדרש לפי הוראות פתיחה באש. את הבוחן על הוראות הפתיחה באש עשו לנו רק כדי שהם יסמנו 'וי'. אמרו לנו פשוט את התשובות. זו טעות שיכולה לעלות בחיי אדם שלא מתדרכים על מטענים".

החייל היורה צוטט מתוך חקירתו במצ"ח שבה אמר: "אני עושה את זה בדרך שבה הם רוצים למגר את הטרור, ובסוף מעמידים לדין חייל שהגן על חבריו". היום אמר אזריה בעדותו כי "העמידו אותי לדין כדי לרצות את העולם ואת העיתונות. הרגשתי בגידה, המ"פ השפיל אותי. תוך כדי אני שומע גם התבטאויות של שר הביטחון  והרמטכ"ל מגנים נגדי ולא מחכים לסיום הליך, לחכות, לשמוע ממני דברים, ויוצאים בהצהרות. איבדתי את כל האמון בצמרת צה"ל ובשר הביטחון. זרקו אותי לכלבים בגלל פחד מהתקשורת".

בהמשך היום צפוי אזריה להשלים את עדותו, ואז תעבור התביעה לחקירה נגדית.