ההתלהטות של כמה אנשים נגד ה"פסקים" של המועמד להיות רבצ"ר, היא מעניינת ביותר, כיוון שלא מדובר ב"פסקים". בודאי שלרב אייל קרים יש יכולת למדנית גבוהה ויצאו מתחת ידו פסקים רבים וחידושים חשובים, כפי שאפשר לראות בספרי הלכות צבא הרבים שחיבר (אגב, בהם לא מצאו המתלהטים שום פגם).

אבל אותם דברים שאמר שבהם הוא מותקף, אין בהם שום חידוש ושום פסק. ואלו הנושאים:

א. אשת יפת תואר

ב. עדות אשה

ג. גיוס נשים

ד. חיסול מחבל

ה. נישואי איש עם איש

ו. פקודה נגד ההלכה

ז. "הברית החדשה"

שאלו ילד בכיתות היסודי בבית ספר והוא ידע את התשובה. אגב, בפקודות מטכ"ל עצמן מצויין שפקודה נגד ההלכה הינה בלתי חוקית בעליל.

יוצא שהרעש נגד הרבצ"ר אינו נגד פסקים שלו אלא נגד התורה עצמה.

אנחנו נגד כפייה אנטי דתית

כמובן, אנחנו נגד כפייה דתית, ואי אפשר לכפות על אדם תורה בעל כורחו, אך לא פחות מזה, אנו נגד כפייה אנטי דתית, לכפות על אדם שלא לבטא מה שכתוב בתורה.

שהרי לא מדובר כאן בטענות נגד הרב אייל קרים, על מה שעשה, אלא על מה שכתב.

לכן, יצטרכו מעתה להדיר מצה"ל כל חייל מאמין בתורה, וכמובן כל התהליך האיטי של התקרבות החרדים לצה"ל ירד לטמיון.

ונצטרך לייעץ לכל חייל מאמין בתורה: תורה רק תחשוב, אך אל תכתוב בלי ייעוץ עורך דין, פן יחסמו לך את הקצונה, וכן אל תלמד בקול רם פן יקליטו אותך.

אך בל ניבהל, נפלא הוא צבאנו האהוב. בודאי שיש בו בעיות, כמו כל דבר בעולם, אין שום דבר שלם. אך הבעיות הן בטלות בשישים סך הכך, אולי אפילו בטלות באלף. כולם מסתדרים שם יחד, על אף חילוקי הדעות. גם אלה שתומכים בשבעת הנקודות שציינו וגם אלה שמתנגדים, כולם אהובים וכולם אוהבים אחד את השני, עד כדי מסירות נפש. אשרינו. אשרינו. חבל שגורמים מחוץ לצבא, מנסים לסכסך בתוך הצבא. אך הם לא יצליחו. יש שם הרבה אחוות לוחמים. זאת ועוד, האחווה הזאת מקרינה על האומה כולה.

חזק ואמץ.