החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטין, כי הוא אינו יכול לתמוך משפטית במועמדותו של האלוף יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל מכניס את ישראל לבעיה.

אף אחד במערכת הבטחונית והמדינית לא יכול ובטח שלא מוכן להתנבא על מה שיקרה במצרים. המהומות שבינתיים נשמרות על אש קטנה, עלולות להפוך בין רגע להפיכה כללית בה יעלו לשלטון גורמים אסלאמיים קיצוניים בדמות "האחים המוסלמים".

למצרים יש את הצבא הגדול ביותר במזרח התיכון, שבעקבות הסכמי השלום עם ישראל מחזיק ציוד אמריקאי מהשורה הראשונה. טנקי M1 (אברהמס) ומטוסי F15  וF16 אם יפלו בידיים הלא נכונות עלולים להוות איום אסטרטגי על ישראל.

גם השקט שאפיין את רצועת עזה מאז מבצע "עופרת יצוקה" נראה שעומד להסתיים. נפילות הגראדים בנתיבות אתמול, מהוות מעין איתות לישראל  כי החמאס והג'יהאד האסלאמי יכולים לחמם את הגבול מתי שירצו.

לארגונים בעזה, המצב כעת הוא נוח. הרמטכ"ל הנוכחי רא"ל גבי אשכנזי, שמסיים את כהונתו בעוד שבועיים, לא ייצא למבצע גדול שאותו לא ישלים. הרמטכ"ל המיועד מסובך עד צוואר בפרשת ההשתלטות על אדמות במושב עמיקם, כך שעננה גדולה רובצת עליו, גם אם בסופו של דבר יתמנה לרמטכ"ל.

נכון לעכשיו, בעוד שבועיים, לא ברור שגלנט אכן יתפוס את כסאו של אשכנזי בתור מפקד הצבא. הקשיים שמצא היועץ המשפטי לממשלה בהגנה על גלנט, עשויים להחזיר את אישור מינויו לועדת טירקל הבוחנת את כשירותם של מועמדים לתפקידים ציבוריים. ייתכן ובעקבות פרשת הקרקעות, תפסול הועדה את המינוי.

במידה ואכן ייפסל גלנט מלהתמנות כרמטכ"ל, אפילו באופן זמני, בעוד שבועיים לישראל לא יהיה רמטכ"ל. אשכנזי כבר הודיע כי הוא אינו מוכן להאריך את כהונתו, בטח כל עוד אהוד ברק הוא שר הבטחון. האופציה השנייה היא מינוי זמני של סגן הרמטכ"ל האלוף יאיר נווה, כמ"מ הרמטכ"ל.

מעולם בתולדות צה"ל לא התמנה מ"מ לרמטכ"ל, כך שמדובר בחידוש שצריך להבדק חוקית. הבעיה במינוי שכזה, היא שמול נווה עומדת עתירה של ארגוני השמאל, על כך שנווה הורה בזמן היותו מפקד פיקוד המרכז, על ביצוע מדיניות חיסולים נגד מחבלים, למרות האיסור שהטיל בג"צ על מדיניות זו. המסמך שהפליל לכאורה את נווה, הוא אחד מהמסכים שהדליפה ענת קם.

שם נוסף שעלה כמ"מ לרמטכ"ל הוא האלוף משה קפלינסקי ששימש כסגנו של רא"ל דן חלוץ, בזמן ההתנתקות ומלחמת לבנון. גם אם ימונה קפלינסקי במינוי זמני, מה שלא נראה סביר כרגע, הרי שלא יספיק לבצע את החפיפה הדרושה לתפקיד רמטכ"ל.

בסיכומו של דבר, גם אם יאושר סופית מינוי של גלנט כרמטכ"ל והוא ייכנס לתפקידו בעוד כשבועיים, לא תהיה לו תמיכה ציבורית רחבה כמו שזוכה לה רא"ל אשכנזי. רדוף על ידי התקשורת, ינסה גלנט להנמיך פרופיל ככל הניתן, מה שלא בטוח שיועיל לצבא.

בשורה התחתונה, המצב ברצועת עזה, ובעיקר במצרים, כמו גם האיומים מלבנון ומאיראן, מביאים את ישראל למצב רגיש מבחינה בטחונית, כשבראש הצבא שלה אין רמטכ"ל.