לאחר שישה ימים של חיפושים קדחתניים, אתמול (ראשון) הגיעה לסיומו סיפורה הטראגי של אסתי וינשטיין, בת 50 מאזור, לאחר שגופתה נמצאה ברכבה באשדוד.

וינשטיין, בת למשפחה מיוחסת מחסידות גור, חזרה בשאלה לפני מספר שנים ועזבה את ביתה בירושלים. מאז החליטה לחזור בשאלה סירבו בנותיה, שבע במספר, לשמור איתה על קשר ולפגוש אותה. רק לאחר מספר שנים, אחת מילדותיה, תמי מונטג, יצרה איתה קשר, נפגשה איתה ואף עברה לגור איתה. לאחר מספר חודשים חזרה אף היא בשאלה.

שמה של וינשטיין עלה לכותרות לפני כשבוע לאחר שבתה ומשטרת ישראל ביקשו את עזרת הציבור במציאתה של וינשטיין שעזבה את ביתה ומאז אבדו עקבותיה. מכתב שכתבה לפני מספר חודשים, ממנו עלו מחשבות אובדניות, העלה את החשש בקרב המשטרה ובקרב בנותיה שביקשו להגביר את העירנות ואת מאמצי החיפושים.

ביום עזיבתה את ביתה הותירה וינשטיין מכתבי פרישה לבני משפחתה ולסביבתה הקרובה ובהם כתבה: "אני מבינה שאני חולה ותלותית ואני לא רוצה להמשיך ולהיות למעמסה עליכם". במכתב המצמרר התייחסה וינשטיין ליום שאחרי מותה: "אל תשקיעו הרבה בטקס (הלוויה; ג"ע), משהו צנוע עם המון פרחים ותזכרו שזה מה שבחרתי שהכי טוב בשבילי, וגם אם תגידו שאני אנוכית, אני מקבלת בהבנה את חוסר ההבנה שלכם".