רב קהילת 'השחר' במודיעין, הרב אלי רייף, מתייחס לפרסום לפיו דמויות המופת של החמ"ד בשנה הבאה יהיו הרב שלמה גורן ורעייתו, ותוהה מדוע רק רבנים נבחרים לדמויות מופת והאם דמויות שאינן רבניות לא יכולות לשמש ככאלה.
ראוי לציין שהשנה דמויות המופת של החמ"ד היו הרב והרבנית קפאח.
"לא בדקתי מי היו כל דמויות המופת האחרונות בחמ"ד, אבל יש לי רושם שדמויות המופת בשנים האחרונות, הם רבנים וכעת גם רבניות", פתח הרב רייף את דבריו.
הרב רייף מבהיר כי "אני בעד בחירת דמויות מופת כמקור השראה בחינוך. בהחלט חשוב לבחור גם איש וגם אישה. אבל למה דווקא רבנים? מה המסר בזה שרק רבנים יכולים להיות אנשי מופת? רוב האנשים אינם רבנים ורוב התלמידים והתלמידות לא ילכו לרבנות – האם המסר אליהם הוא: אתם לא תהיו אנשי מופת? למה לא לבחור גם מתחומים אחרים?".
הרב רייף מדגיש כי "זה מזכיר לי שפעם אמרו: "הטובים לחינוך", "הטובים לטיס". בחינוך צריך לחנך: להיות אנשים טובים, ולהיות טובים בהתאם לכשרונות ולנטיות האישיות. להיות איש/אשת מופת בכל מקום".
תגובות
ירושלים עוד הידרדרות של הציבור הדתי לאומי בהבנת משנתו העמוקה של מרן הרב קוק זצ"ל. האם לא מובן שגם אם מקדשים את החול וכו' ,עדיין התורה בראש, היא המנווטת, ומכוחה אנו יוצאים לחיי המעשה, וממילא דמויות המופת יהיו רבנים?!?! יותר כואב הלב שרב קהילה מתבטא כך בבילבול כזה של סדרי ערכים
להבנתי טוב שבוחרים רבנים. הסבר בפנים צודק הרב רייף, שיש דמויות מופת גם בקרב מי שאינם רבנים. אך אחד הדברים שחסרים בציבור שלנו, זה ההרגשה שיש לנו רבנים מספיק גדולים ובשיעור קומה. אני מחנך כיתה, ולא פעם שומע מתלמידים (בין השורות) את התחושה שהרבנים ה"אמיתיים" הם הרבנים החרדים. או ש"גדולי עולם" האמיתיים הם הלא - ציונים. לכן, ברמה האסטרטגית, אני מברך מאד את היוזמה לבחור דמות מופת בכל שנה. ושהבחירה היא ברבנים ציוניים. ככה יגדלו התלמישים בזקיפות קומה דתית, ויחושו שיש דמויות מופת רבניות בציבור שלנו. כמו כן, רוב הציבור לא מחובר ברמה האישית לרב (להרבה תלמידים אין רב בקהילה בכלל), וזה יוצר את המסר של חיובר לתורה ולרבנים. במקביל הייתי מדגיש את המסרים של הרב רייף, אך לא פוגע בנושא של דמויות המופת.
אם היו בוחרים ראשי ממשלות ולא רבנים, היו שואלים למה?