המסמך הצה"לי שחושף את טשטוש הזהות בצבא

האם יש עם יהודי?

פרופסור חנה יבלונקה, ראש המחלקה ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון, בראיון לרשת ב' בערב יום השואה: 'עצרת הזיכרון היא אירוע יוצא דופן… מגיעים אליה עם ישראל במיטבו: יהודים, ערבים, תושבי הגליל ותושבי המרכז. עם ישראל נוהר לאמפיתיאטרון… ויש בה תחושה של קולקטיביות…

נמרוד ניר הוא בנה של ג'ודי שלום ניר מוזס, אשת תקשורת ידועה, שבשל מותו של אביו הביולוגי, גדל כבנו של השר לשעבר סילבן שלום. בבחירות האחרונות הוא הצביע לרשימה המשותפת הערבית. בראיון לעיתון הארץ, הסביר בנה של אצולת הארץ, ההון והשלטון, את הצבעתו.

'להיות יהודי מבחינתי זה לשמש אידאה של נאורות ואנושיות לעולם. בתקופה שבה הסיתו נגד הציבור הזה… הצבעתי לרשימה המשותפת עבור רבע מאחי שעברו דה הומניזציה'.

שני דוברים אלו, שמגיעים מטבורו של ה'שבט הלבן' מביעים עמדה לא חריגה בציבוריות הישראלית. עם ישראל עבורם הוא קבוצת האנשים שנמצאים כעת בארץ ישראל. כשנמרוד ניר אומר שהערבים בארץ הם רבע מאחיו, הוא אומר שהערבים בארץ הם אחים שלו. הוא גם אומר שהיהודים מחוץ לארץ אינם אחים שלו (אם היינו מכניסים לתמונה את היהודים בחו"ל, הערבים בארץ לא היו רבע מאחיו אלא שמינית מאחיו).

בקום המדינה ניטשה מחלוקת בשאלה  – 'מיהו יהודי'. לכולם היה ברור שאנו יהודים, והמחלוקת הייתה על השאלה מהי יהדות. האם זוהי יהדות מסורתית או יהדות ארץ ישראלית. כעת הדיון אינו על 'מיהו יהודי', אלא על 'האם יהודי'.

אותם אחים יקרים לא מגדירים את עצמם כיהודים, אלא כבני אנוש. הזהות היהודית שלהם רגעית וחולפת. זהותם הלאומית חשובה במידה שחשובה להם זהות קבוצת הכדורגל שהם אוהדים וזהות מקום מגוריהם. עבור יבלונקה יש תושבי הגליל ותושבי המרכז, יש ערבים ויש יהודים. הזהות הגלילית הינה חולפת וארעית וחסרת חשיבות פנימית. כמוה גם הזהות היהודית.

הגישה הזאת יונקת את תפישתה מהגישה הפוסט-מודרנית הטוענת שאין דבר כזה 'לאום'. לאום הוא אוסף ארעי של אנשים שהתקבצו בעטיין של נסיבות החיים לקבוצה. עבורם, אלו שקנאים לזהותם היהודית דומים לאלו שקנאים לזהותם כאוהדי בית"ר ירושלים. זהות נחמדה היא זהותו של אוהד בית"רי, אך אין להגזים במשמעות זהות זאת.

אין שום סיבה שאוהד של בית"ר ירושלים ימנע מלהתחתן עם אוהדת של מכבי תל אביב. לכן הם טוענים שאין שום סיבה שיהודי ימנע מלהתחתן עם גויה. כולנו רקמה אנושית אחת חיה. הא ותו לא.

כשבן גוריון נימק את זכותנו על הארץ הוא נעזר בספר התנ"ך. הגישה החדשה לא יכולה להשתמש בספר התנ"ך. כולנו בני אדם, ואין משמעות אמיתית לזהות יהודית. לכן כשעמוס עוז מסביר את זכותנו על הארץ, הוא משתמש במשל הקרש בלב הים. כשאדם במצוקה בלב ים (פליטי השואה) מותר לו להידחף לקרש הצלה (ארץ ישראל) ששייך למישהו אחר (ערביי הארץ). לפי עמוס עוז זכותנו לגור כאן נובעת מהעובדה שהיינו פליטים. אין צורך להתלהב מהזיקה בינינו לבין האומה היהודית שחייה כאן אלפי שנים.

זהות היא דינאמית

זאת המחלוקת. האם אנו שייכים לאומה בשם העם יהודי, או שאין אומות ואין לאומים והכל נתון לבחירה של בני האדם.

אתה מגזים, יטענו כנגדי. לקחת שני אנשים ובנית סביבם תורה שלמה. ובכן, אתם מוזמנים לעיין במסמך הרשמי של חיל חינוך שמסכם את תפיסת החינוך הממלכתית של צבא ההגנה לישראל. 'זהות ישראלית- יהודית –  …זהות היא דינאמית ומצויה בתהליך נמשך של צמיחה והתהוות. היא איננה נתונה או קבועה. אלא מתפתחת מתוך יחסים חברתיים, מתוך מפגש או עימות… תשובות לשאלות של זהות אינן קבועות ונתונות אפריוריות' ('תורת חיל החינוך' עמודים 48-54).

הדברים החמורים מאוד של חיל החינוך כתובים בלשון נעימה ועדינה, שמחזקת את המרחב האישי של האדם. האדם הוא הקובע את זהותו המתפתחת. אין לתת לשפה הנעימה לעמעם את עוצמת הטענה הרשמית של צה"ל. צבא ההגנה לישראל מניח כהנחת יסוד, שאין מושג מופשט וקבוע של זהות לאומית בכלל וזהות יהודית בפרט, הזהות שלנו תלויה בבחירה שלנו.

הגישה הרשמית של צה"ל קובעת שנמרוד ניר צודק כשהוא מגדיר את האזרחים הערביים כרבע מאחיו. הזהות אינה  קבועה ונתונה, אלא משתנה ומתעצבת בהתאם למפגשים עם אנשים. עבור נמרוד ניר להיות יהודי זה להיות נאור ואנושי. כך הוא מגדיר את זהותו, והזהות כאמור אינה קבועה אלא מתפתחת. מה שמגדיר את זהותה של שפרופסור יבלונקה הוא הסולידאריות שהיא חשה עם שכניה הערבים. 'הזהות איננה נתונה או קבועה. אלא מתפתחת מתוך יחסים חברתיים'. אין זהות יהודית אמיתית, הכל בראש.

==

המאמר יתפרסם בעלון שבת בשבתו