הרב יוסף לתלמידים: 'ראש הישיבה שוטה, תעזבו'

אלי

במה שציטטת [במח' על צה"כ לר"ת, הוטעה. ועדיין הוא אומר שר"ת דיבר על צרפת. דבר שהמציאות מכחישה מכל וכל.

יוסי

אתם לא מכיניסים ספרי הרב קוק - מגיע לכם!

מה נראה לך, שמישהו באמת קרא את כל מה שכתבת??????

אין חידוש

ההתבטאויות הקמפיין ההיסטורי של הרב עובדיה קשוח ורווי מאבקים, ולשיאיו הוא מגיע בעיקר מול שלוש עדות עיקשות במיוחד: המרוקאים, התימנים והעיראקים, בני עדתו של הרב עובדיה. המרוקאים שסירבו לציית לדרישתו הבלתי...

ההתבטאויות הקמפיין ההיסטורי של הרב עובדיה קשוח ורווי מאבקים, ולשיאיו הוא מגיע בעיקר מול שלוש עדות עיקשות במיוחד: המרוקאים, התימנים והעיראקים, בני עדתו של הרב עובדיה. המרוקאים שסירבו לציית לדרישתו הבלתי מתפשרת לוותר על מנהגיהם הייחודיים חטפו כבר בעבר מקלחות של צוננים מהרב. "אנשים עקשנים שבאו ממרוקו", הוא תקף אותם בדרשה לפני ארבע שנים. "הם חושבים שהמנהגים שלהם הם הלכה למשה מסיני", והוסיף עקיצה: "כתוב 'כי מציון תצא תורה'. הם במקום הפסוק הזה כתבו'כי ממרוקו תצא תורה'". בדרשה כעוסה במיוחד שנשא לפני שש שנים נזף הרב במרוקאים המסרבים לקבל את שיטתו ההלכתית. "לך למרוקו", אמר , "תעשה שמה מה אתה רוצה. בארץ ישראל קיבלנו הוראות מרן. מחר יבוא לי אחד מכורדיסטן יגיד לי'בכורדיסטן היינו לובשים נעליים ביום כיפור' -אז אני אצטרך לפסוק כמו כורדיסטן? אני יש לי מרן. מה אכפת לי מכורדיסטן? יבוא אחד יגיד לי 'בבוכרה היינו עושים ככה', 'בטושקט היינו עושים ככה'. מה השטויות האלה?...יש לנו תורה אחת. באנו כולם לארץ ישראל ברוך השם כולנו תלמידיו של מרן. לא זזים מדבריו ימין ושמאל. לא תשמעו לאנשים שאומרים מנהג, מנהג, מנהג. לא שווה כלום המנהגים, כולם הבל וריק...כל אחד אומר לי'זה מנהג, זה מנהג, זה מנהג'. מה זה מנהג? מה זה אכפת לי? לעשות נגד מרן? חס ושלום. היה לא תהיה". בהזדמנויות אחרות אמר נגד קשי העורף הנאחזים במנהגי עדתם: "מנהג זה אותיות גהנם". אבל כאמור, הרב עובדיה לא מסתפק במרוקאים. ממש לאחרונה התייחס גם לכורדים. הפעם, מסתבר, דווקא בורותם של הגברים הוציאה אותו מכליו. עפ"י עדותו, מסתבר כי השכלתם של הגברים הכרודים היתה דומה לנשים המרוקאיות: "איש שאכל ושבע יכול להוציא אישה (ידי חובה, בהקראת ברכת המזון - א.ב). אישה לא יכולה להוציא איש. יש לה בן, בן 13, 14, אבל מסטול - לא יודע לברך ברכת המזון. רוצה היא לברך לו? לא יכולה להוציא אותו ידי חובה. חייב לומר אחריה מילה במילה:'ברוך' -'ברוך', כמו הכורדים בזמנם שהיו אומרים, מסכנים לא יודעים להתפלל. היה צועק החזן (והם חוזרים אחריו - א.ב): 'ברוך' -'ברוך'. 'מודים' -'מודים'". להגנתו של הרב ייאמר שהרב, עיראקי במוצאו כאמור, לא מפלה אף עדה. "עיראקים משובשים", אמר באחת מדרשותיו וכפי שהוא מעיד על עצמו: "אני אוהב את כל העדות באופן שווה. יש לפעמים הלכות של עדות אחרות שנכשלים בהם ואני מביא עליהם. למשל העדות של הבבלים נכשלים בדבר אחד, כשעושים הדלקת הנרות בערב שבת, קודם מדליקים את הנרות ואחר כך מברכים...ואני אמרתי שהבבלים עושים בזה שלא כהוגן. אז אני שונא בבלים? אני בבלי בעצמי", אמר ומיד הדגיש את עיקר העיקרים שלו: "הלכה זה הלכה. הלכה לא פוחדת משום אדם". היזדים "הרב עובדיה יקלל אותי ביזדים", זו המנטרה של כל מי שמסביר את חששו לצאת בפומבי נגד הרב. וזה, אגב, למרות שדרשות מוצאי השבת מועברות כבר למעלה משנה בבית הכנסת בבניין מגוריו של הרב בשכונת הר נוף. החשש הזה מהרב-עובדיה-יקלל-ביזדים מקיף את כולם: רבנים המעזים לחלוק על הרב הלכתית, ספרדים שמעזים להתארגן פוליטית נגד ש"ס או רק מותחים ביקורת על כשלונות מנהיגיה הפוליטיים, וגם אלה מביניהם שחולמים להקים ארגון כשרות שיתחרה בזה של בנו של הרב עובדיה, הרב משה יוסף, העומד בראש בד"צ "בית יוסף". ולחשש הזה יש סיבות טובות. לפני חודשיים, למשל, יצא העיתון "ארבע כנפות", שהרב אמנון יצחק (המכונה "גדול המחזירים בתשובה" ) הוא הסמכות הרוחנית שלו, למתקפה נגד השתתפות הזמר יעקב שוואקי באירוע תורני שנערך בבנייני האומה בהשתתפות הרב עובדיה. לגמרי במקרה הגיע באותם ימים הרב עובדיה להעביר שיעור מיוחד בנושא השמיטה לישיבת "חזון עובדיה", שבה לומד בנו של הרב אמנון יצחק. בסיום השיעור נקרא תלמיד הישיבה הצעיר אל הרב עובדיה, וזה ביקש ממנו להעביר אזהרה לאביו. "תגיד לאבא שלך שאני מכבד אותו", סיפרו עדים לשיחה, "אבל אם הוא לא ישתוק, גם אני לא אשתוק". חיסול האופוזיציה אבל לא רק באמצעות שידורי לוויין נפרע הרב עובדיה ממתנגדיו. מנהיגה הרוחני של ש"ס הוא יוצר תורני פורה שכבר הוציא למעלה מ 40 ספרים. ואלה, מתברר, משמשים במה מכובדת להתקפות על מתנגדיו. על הרב אליהו תופיק כתב הרב עובדיה, ושימו לב לעברית: "אברך אחד. . . לא זכה לשמש כל צרכו שיצא בספרו'קול אליהו' לחתור אחר ספרי 'יביע אומר' אשר טפחתי ורביתי בעמל ויגיעה והוא כאפרוח שלא נפתחו עיניו...נער בער...כל מה שכתב האברך הנ"ל דצווח ככרוכיא על דברינו, דבריו מהבל ימעטו ובמקום שעמד לא ישב. . . והוא כמתלהלה יורה זקים". וזה עוד כלום לעומת מה שחטף הרב יעקב תופיק, רבה הספרדי של העיר החרדית ביתר עילית. לפני שש שנים הוא העז להוביל בבחירות בעיר מפלגה ספרדית שהתחרתה בש"ס. בהקלטה מיוחדת נגד הרב תופיק ונגד יד ימינו הרב דוד טהרני אמר הרב עובדיה כי מדובר ב"תלמיד המבעט ברבותיו" ואף ציטט נגד הרבנים המורדים את המימרה המפחידה מהגמרא "המורה הוראה לפני רבו חייב מיתה". בספרו "חזון עובדיה חנוכה", שיצא לפני שנה, מכנה הרב עובדיה את הרב יצחק ברדא, אוטוטו יהודי בן 60, בכינוי "אברך צעיר" רק משום ש"הרהיב עוז לצאת נגד מרן והאחרונים". הקצף על הרב ברדא יצא בשל העובדה שחלק על פסיקת הרב עובדיה כי מועד הדלקת נרות חנוכה הוא ב"צאת הכוכבים". לקינוח הקטע החריף כותב עליו הרב עובדיה: "וידעתי בני ידעתי כי הנ"ל עומד במרדו וממשיך לפסוק גם בעניינים אחרים נגד פסקי מרן השולחן ערוך, וכל יראי ה' יתרחקו מהוראותיו". לתואר המעליב "אברך אחד" זכה גם הרב יצחק רצאבי, מחשובי הרבנים התימנים בישראל: "והנה גם הלום ראיתי לאברך אחד בשם ר' יצחק רצאבי. . . שמכרכר בכל עוז להחזיק במנהג שנהגו קצת מיוצאי תימן". אפילו על ידידו הקרוב וחברו משנות הנעורים בישיבת פורת יוסף הרב בן ציון אבא שאול, כתב הרב: "ונוראות נפלאתי על מה שכתב ידיד נפשי. . . ועשה עצמו שלא ידע את יוסף. . . ושרא ליה מריה (יסלח לו אלוקים - א.ב). . . וכל פלפולו של האור לציון אין לו שחר, והוא כדמעייל פילא בקופא דמחטא (מכניס פיל בחור של מחט) ". קרב קטלני במיוחד מנהלת הנהגת ש"ס נגד הרב הספרדי השני בחשיבותו, ביוקרתו ובעוצמתו, הרב מרדכי אליהו. בין הרב עובדיה לבינו זורם הרבה דם רע, בעיקר מאז שנת83', כשהרב אליהו תפס את תפקיד הראשון לציון לאחר מה שנתפש כתרגיל הדחה של הרב עובדיה יוסף מכס הרב הראשי. הרב מרדכי אליהו, המכונה על ידי חסידיו "מרן המקובל האלוקי", היה מקורב מאוד לזקן המקובלים הרב יצחק כדורי. אפילו מקורב יותר מהרב עובדיה. כשנפטר הרב כדורי לפני שנתיים הרב אליהו הוא שעשה לו את הטהרה. אשתקד, במלאת שנה לפטירתו, נערכה לו אזכרה שבה אמורים היו להשתתף גם הרב עובדיה יוסף וגם הרב מרדכי אליהו. המארגנים חשבו שמנעו תקריות משום שהקפידו-כפי שמקפיד כל מי שמזמין את שני הרבנים לאירוע שהוא מארגן-לסדר את העניינים כך שהרב עובדיה והרב אליהו יגיעו בשעות נפרדות. ש"ס לקחה על עצמה את מלאכת הוצאת המודעות והכל נראה בסדר. אלא שבסופו של דבר יכלו חדי העין להבחין בשני סוגי מודעות זהות לחלוטין זו לצד זו. באחת, שאותה הוציאה ש"ס, הושמט שמו של הרב אליהו, ובשנייה, שמיהרו להוציא אנשי החצר, הופיעו זה לצד זה בשורה הראשונה ובאותו גודל ובאותו תואר "מרן", שני הרבנים. זה לא נגמר כאן. לקראת ט"ו בשבט בשנה שעברה יצא לאור ספרו ה41 במספר של הרב עובדיה, "חזון עובדיה ט"ו בשבט". בספר מכנה הרב עובדיה את הרב אליהו "אחד המתיימר להיקרא'רב'", ובהתייחס לפסק הלכה של יריבו ההלכתי הוא מוסיף בלעג "לא יאומן כי יסופר וכל השומע יצחק לו". בדרשה סמוכה להוצאת הספר חזר הרב עובדיה ותקף את הרב אליהו באותו עניין ואמר: "זה לא תלמיד חכם אומר דברים כאלה - זה בושה וחרפה לומר דברים כאלה. דברים תמוהים מאוד. כבר כתבתי בספרי נגד זה". "אני עוד אצא נגדו" העלבונות המאוחרים כלפי העדה המרוקאית עוררו תגובות מעורבות. "לא קרה שום דבר. אנחנו יודעים שבענייני הלכה הרב לא רואה אף אחד ואין לו סנטימנטים לאף אחד", מייצג רב מרוקאי אחד את עמדת חסידיו המרוקאים הרבים של מנהיגה הרוחני של ש"ס. "אין ויכוח שהרב עובדיה הוא גדול הגדולים", אומר רב מרוקאי ש"סניק אחר שדווקא קנאי למנהגי העדה ולכן מוסיף: "אבל בשביל זה אתה יכול לרמוס עדה שלמה?" לטענתו, "הרב הוא יהודי צדיק, יהודי טוב, אבל יש סביבו מאפיה, שחושבים שאם לא פוסקים כמוהו מזלזלים בו. חס וחלילה. למה? כל החיים שלנו נחלוק בהלכה ונישאר ידידים. יש המון קושיות על הרב אבל אף אחד לא רוצה להתעסק איתו כי הוא ייצא עליו בלוויין". אבל יש גם אופוזיציה מרוקאית חריפה הרבה יותר. "אני עוד אצא נגדו, אני לא עושה לו חשבון בכלל", הצהיר השבוע אחד מבכירי הבכירים של רבני העדה. "אני לא מפחד מהקללות שלו, הקללות שלו לא מגיעות לתקרה. לא מעזים לדבר בגלל שיש מאפיה. הוא רוצה להיות במקום מרן וזה לא בא בחשבון. הוא לא בדרגת מרן השולחן ערוך". ומה קורה בשטח? האם בני העדה המרוקאית נענים לדרישות הרב עובדיה ומוותרים על מנהגיהם? "אף אחד לא נענה, הוא צועק ולא נענים לו. יש בעל בית על התורה? מה זה הדברים האלה? הוא יכול להגיד, יש עוד רבנים, הוא לא הרב היחידי". הרבנים המותקפים עצמם אינם מגיבים. לפחות לא בפומבי. חלקם מבטיחים שעוד יבוא יום תשובה. אחדים, כמו תלמידי הרב בן ציון אבא שאול, מצהירים כי עוד ייצא לאור חיבור תורני שיעמת את תורת רבם עם זו של הרב עובדיה. בין התימנים יש כבר מי שהקימו בשקט את "מועצת מאורי התורה", פרפראזה על תואר הרבנים התימנים "מורי", ומבטיחים כי עוד יכריזו על עצמאות המועצה התימנית בראשות "מרן רבנו שלמה קורח שליט"א ראש וזקן רבני תימן", מול מועצת חכמי התורה של ש"ס שבנשיאות הרב עובדיה. רק לאחרונה נתקלנו בזעם תימני למשמע דבריו של הרב עובדיה: "עכשיו באו לארץ ישראל.'כל ההולך ממקום למקום ואין דעתו לחזור'. תימנים דעתם לחזור לתימן? חלאס, הם באו פה. וכל אחד, ברוך ה', בני מקום ובני נחלה. ולכן, מכיוון שאין דעתם לחזור חייבים לנהוג כמנהג המקום. פה נוהגים כמו מרן. אין להם רשות ...". במקרים ספורים בלבד אפשר למצוא רבנים המזוהים עם ש"ס שמגיבים ישירות על התקפות הרב עובדיה נגדם ואפילו בחריפות. כך, למשל, היוקרתי ברבני טוניס וראש ישיבת כיסא רחמים הרב מאיר מאזוז העז לכתוב לאחרונה, כהקדמה לדברים שבהם הוא חולק על הרב עובדיה: "הרב אהובנו ומאור עינינו. אך האמת אהובה יותר". הוא קובל על הדרך שבה דחה הרב עובדיה את אחת מפסיקותיו ותוקף: "ולא כמעללינו גמל עלינו, שאני הרימותי את כיסאו מעל לכיסא אליהו הנביא ואמרתי חכם עדיף מנביא. . . והרב ביקש מתלמידי לשעבר (הרב גולן אלוף) לכתוב נגדי". ועוד כותב, בביטחון עצמי גדול, הרב מאזוז-שלא בכדי מסומן כאחד מכוכבי העתיד הקרוב של רבני ספרד-על מחלוקתו עם הרב עובדיה: "ולא שאני מצפה שיסכים לדברי, לא הוא ולא זולתו, רק שדברי ודבריו יישארו לדורות הבאים".

אלי

במה שציטטת [במח' על צה"כ לר"ת, הוטעה. ועדיין הוא אומר שר"ת דיבר על צרפת. דבר שהמציאות מכחישה מכל וכל.

יוסי

אתם לא מכיניסים ספרי הרב קוק - מגיע לכם!

מה נראה לך, שמישהו באמת קרא את כל מה שכתבת??????

אין חידוש

ההתבטאויות הקמפיין ההיסטורי של הרב עובדיה קשוח ורווי מאבקים, ולשיאיו הוא מגיע בעיקר מול שלוש עדות עיקשות במיוחד: המרוקאים, התימנים והעיראקים, בני עדתו של הרב עובדיה. המרוקאים שסירבו לציית לדרישתו הבלתי...

ההתבטאויות הקמפיין ההיסטורי של הרב עובדיה קשוח ורווי מאבקים, ולשיאיו הוא מגיע בעיקר מול שלוש עדות עיקשות במיוחד: המרוקאים, התימנים והעיראקים, בני עדתו של הרב עובדיה. המרוקאים שסירבו לציית לדרישתו הבלתי מתפשרת לוותר על מנהגיהם הייחודיים חטפו כבר בעבר מקלחות של צוננים מהרב. "אנשים עקשנים שבאו ממרוקו", הוא תקף אותם בדרשה לפני ארבע שנים. "הם חושבים שהמנהגים שלהם הם הלכה למשה מסיני", והוסיף עקיצה: "כתוב 'כי מציון תצא תורה'. הם במקום הפסוק הזה כתבו'כי ממרוקו תצא תורה'". בדרשה כעוסה במיוחד שנשא לפני שש שנים נזף הרב במרוקאים המסרבים לקבל את שיטתו ההלכתית. "לך למרוקו", אמר , "תעשה שמה מה אתה רוצה. בארץ ישראל קיבלנו הוראות מרן. מחר יבוא לי אחד מכורדיסטן יגיד לי'בכורדיסטן היינו לובשים נעליים ביום כיפור' -אז אני אצטרך לפסוק כמו כורדיסטן? אני יש לי מרן. מה אכפת לי מכורדיסטן? יבוא אחד יגיד לי 'בבוכרה היינו עושים ככה', 'בטושקט היינו עושים ככה'. מה השטויות האלה?...יש לנו תורה אחת. באנו כולם לארץ ישראל ברוך השם כולנו תלמידיו של מרן. לא זזים מדבריו ימין ושמאל. לא תשמעו לאנשים שאומרים מנהג, מנהג, מנהג. לא שווה כלום המנהגים, כולם הבל וריק...כל אחד אומר לי'זה מנהג, זה מנהג, זה מנהג'. מה זה מנהג? מה זה אכפת לי? לעשות נגד מרן? חס ושלום. היה לא תהיה". בהזדמנויות אחרות אמר נגד קשי העורף הנאחזים במנהגי עדתם: "מנהג זה אותיות גהנם". אבל כאמור, הרב עובדיה לא מסתפק במרוקאים. ממש לאחרונה התייחס גם לכורדים. הפעם, מסתבר, דווקא בורותם של הגברים הוציאה אותו מכליו. עפ"י עדותו, מסתבר כי השכלתם של הגברים הכרודים היתה דומה לנשים המרוקאיות: "איש שאכל ושבע יכול להוציא אישה (ידי חובה, בהקראת ברכת המזון - א.ב). אישה לא יכולה להוציא איש. יש לה בן, בן 13, 14, אבל מסטול - לא יודע לברך ברכת המזון. רוצה היא לברך לו? לא יכולה להוציא אותו ידי חובה. חייב לומר אחריה מילה במילה:'ברוך' -'ברוך', כמו הכורדים בזמנם שהיו אומרים, מסכנים לא יודעים להתפלל. היה צועק החזן (והם חוזרים אחריו - א.ב): 'ברוך' -'ברוך'. 'מודים' -'מודים'". להגנתו של הרב ייאמר שהרב, עיראקי במוצאו כאמור, לא מפלה אף עדה. "עיראקים משובשים", אמר באחת מדרשותיו וכפי שהוא מעיד על עצמו: "אני אוהב את כל העדות באופן שווה. יש לפעמים הלכות של עדות אחרות שנכשלים בהם ואני מביא עליהם. למשל העדות של הבבלים נכשלים בדבר אחד, כשעושים הדלקת הנרות בערב שבת, קודם מדליקים את הנרות ואחר כך מברכים...ואני אמרתי שהבבלים עושים בזה שלא כהוגן. אז אני שונא בבלים? אני בבלי בעצמי", אמר ומיד הדגיש את עיקר העיקרים שלו: "הלכה זה הלכה. הלכה לא פוחדת משום אדם". היזדים "הרב עובדיה יקלל אותי ביזדים", זו המנטרה של כל מי שמסביר את חששו לצאת בפומבי נגד הרב. וזה, אגב, למרות שדרשות מוצאי השבת מועברות כבר למעלה משנה בבית הכנסת בבניין מגוריו של הרב בשכונת הר נוף. החשש הזה מהרב-עובדיה-יקלל-ביזדים מקיף את כולם: רבנים המעזים לחלוק על הרב הלכתית, ספרדים שמעזים להתארגן פוליטית נגד ש"ס או רק מותחים ביקורת על כשלונות מנהיגיה הפוליטיים, וגם אלה מביניהם שחולמים להקים ארגון כשרות שיתחרה בזה של בנו של הרב עובדיה, הרב משה יוסף, העומד בראש בד"צ "בית יוסף". ולחשש הזה יש סיבות טובות. לפני חודשיים, למשל, יצא העיתון "ארבע כנפות", שהרב אמנון יצחק (המכונה "גדול המחזירים בתשובה" ) הוא הסמכות הרוחנית שלו, למתקפה נגד השתתפות הזמר יעקב שוואקי באירוע תורני שנערך בבנייני האומה בהשתתפות הרב עובדיה. לגמרי במקרה הגיע באותם ימים הרב עובדיה להעביר שיעור מיוחד בנושא השמיטה לישיבת "חזון עובדיה", שבה לומד בנו של הרב אמנון יצחק. בסיום השיעור נקרא תלמיד הישיבה הצעיר אל הרב עובדיה, וזה ביקש ממנו להעביר אזהרה לאביו. "תגיד לאבא שלך שאני מכבד אותו", סיפרו עדים לשיחה, "אבל אם הוא לא ישתוק, גם אני לא אשתוק". חיסול האופוזיציה אבל לא רק באמצעות שידורי לוויין נפרע הרב עובדיה ממתנגדיו. מנהיגה הרוחני של ש"ס הוא יוצר תורני פורה שכבר הוציא למעלה מ 40 ספרים. ואלה, מתברר, משמשים במה מכובדת להתקפות על מתנגדיו. על הרב אליהו תופיק כתב הרב עובדיה, ושימו לב לעברית: "אברך אחד. . . לא זכה לשמש כל צרכו שיצא בספרו'קול אליהו' לחתור אחר ספרי 'יביע אומר' אשר טפחתי ורביתי בעמל ויגיעה והוא כאפרוח שלא נפתחו עיניו...נער בער...כל מה שכתב האברך הנ"ל דצווח ככרוכיא על דברינו, דבריו מהבל ימעטו ובמקום שעמד לא ישב. . . והוא כמתלהלה יורה זקים". וזה עוד כלום לעומת מה שחטף הרב יעקב תופיק, רבה הספרדי של העיר החרדית ביתר עילית. לפני שש שנים הוא העז להוביל בבחירות בעיר מפלגה ספרדית שהתחרתה בש"ס. בהקלטה מיוחדת נגד הרב תופיק ונגד יד ימינו הרב דוד טהרני אמר הרב עובדיה כי מדובר ב"תלמיד המבעט ברבותיו" ואף ציטט נגד הרבנים המורדים את המימרה המפחידה מהגמרא "המורה הוראה לפני רבו חייב מיתה". בספרו "חזון עובדיה חנוכה", שיצא לפני שנה, מכנה הרב עובדיה את הרב יצחק ברדא, אוטוטו יהודי בן 60, בכינוי "אברך צעיר" רק משום ש"הרהיב עוז לצאת נגד מרן והאחרונים". הקצף על הרב ברדא יצא בשל העובדה שחלק על פסיקת הרב עובדיה כי מועד הדלקת נרות חנוכה הוא ב"צאת הכוכבים". לקינוח הקטע החריף כותב עליו הרב עובדיה: "וידעתי בני ידעתי כי הנ"ל עומד במרדו וממשיך לפסוק גם בעניינים אחרים נגד פסקי מרן השולחן ערוך, וכל יראי ה' יתרחקו מהוראותיו". לתואר המעליב "אברך אחד" זכה גם הרב יצחק רצאבי, מחשובי הרבנים התימנים בישראל: "והנה גם הלום ראיתי לאברך אחד בשם ר' יצחק רצאבי. . . שמכרכר בכל עוז להחזיק במנהג שנהגו קצת מיוצאי תימן". אפילו על ידידו הקרוב וחברו משנות הנעורים בישיבת פורת יוסף הרב בן ציון אבא שאול, כתב הרב: "ונוראות נפלאתי על מה שכתב ידיד נפשי. . . ועשה עצמו שלא ידע את יוסף. . . ושרא ליה מריה (יסלח לו אלוקים - א.ב). . . וכל פלפולו של האור לציון אין לו שחר, והוא כדמעייל פילא בקופא דמחטא (מכניס פיל בחור של מחט) ". קרב קטלני במיוחד מנהלת הנהגת ש"ס נגד הרב הספרדי השני בחשיבותו, ביוקרתו ובעוצמתו, הרב מרדכי אליהו. בין הרב עובדיה לבינו זורם הרבה דם רע, בעיקר מאז שנת83', כשהרב אליהו תפס את תפקיד הראשון לציון לאחר מה שנתפש כתרגיל הדחה של הרב עובדיה יוסף מכס הרב הראשי. הרב מרדכי אליהו, המכונה על ידי חסידיו "מרן המקובל האלוקי", היה מקורב מאוד לזקן המקובלים הרב יצחק כדורי. אפילו מקורב יותר מהרב עובדיה. כשנפטר הרב כדורי לפני שנתיים הרב אליהו הוא שעשה לו את הטהרה. אשתקד, במלאת שנה לפטירתו, נערכה לו אזכרה שבה אמורים היו להשתתף גם הרב עובדיה יוסף וגם הרב מרדכי אליהו. המארגנים חשבו שמנעו תקריות משום שהקפידו-כפי שמקפיד כל מי שמזמין את שני הרבנים לאירוע שהוא מארגן-לסדר את העניינים כך שהרב עובדיה והרב אליהו יגיעו בשעות נפרדות. ש"ס לקחה על עצמה את מלאכת הוצאת המודעות והכל נראה בסדר. אלא שבסופו של דבר יכלו חדי העין להבחין בשני סוגי מודעות זהות לחלוטין זו לצד זו. באחת, שאותה הוציאה ש"ס, הושמט שמו של הרב אליהו, ובשנייה, שמיהרו להוציא אנשי החצר, הופיעו זה לצד זה בשורה הראשונה ובאותו גודל ובאותו תואר "מרן", שני הרבנים. זה לא נגמר כאן. לקראת ט"ו בשבט בשנה שעברה יצא לאור ספרו ה41 במספר של הרב עובדיה, "חזון עובדיה ט"ו בשבט". בספר מכנה הרב עובדיה את הרב אליהו "אחד המתיימר להיקרא'רב'", ובהתייחס לפסק הלכה של יריבו ההלכתי הוא מוסיף בלעג "לא יאומן כי יסופר וכל השומע יצחק לו". בדרשה סמוכה להוצאת הספר חזר הרב עובדיה ותקף את הרב אליהו באותו עניין ואמר: "זה לא תלמיד חכם אומר דברים כאלה - זה בושה וחרפה לומר דברים כאלה. דברים תמוהים מאוד. כבר כתבתי בספרי נגד זה". "אני עוד אצא נגדו" העלבונות המאוחרים כלפי העדה המרוקאית עוררו תגובות מעורבות. "לא קרה שום דבר. אנחנו יודעים שבענייני הלכה הרב לא רואה אף אחד ואין לו סנטימנטים לאף אחד", מייצג רב מרוקאי אחד את עמדת חסידיו המרוקאים הרבים של מנהיגה הרוחני של ש"ס. "אין ויכוח שהרב עובדיה הוא גדול הגדולים", אומר רב מרוקאי ש"סניק אחר שדווקא קנאי למנהגי העדה ולכן מוסיף: "אבל בשביל זה אתה יכול לרמוס עדה שלמה?" לטענתו, "הרב הוא יהודי צדיק, יהודי טוב, אבל יש סביבו מאפיה, שחושבים שאם לא פוסקים כמוהו מזלזלים בו. חס וחלילה. למה? כל החיים שלנו נחלוק בהלכה ונישאר ידידים. יש המון קושיות על הרב אבל אף אחד לא רוצה להתעסק איתו כי הוא ייצא עליו בלוויין". אבל יש גם אופוזיציה מרוקאית חריפה הרבה יותר. "אני עוד אצא נגדו, אני לא עושה לו חשבון בכלל", הצהיר השבוע אחד מבכירי הבכירים של רבני העדה. "אני לא מפחד מהקללות שלו, הקללות שלו לא מגיעות לתקרה. לא מעזים לדבר בגלל שיש מאפיה. הוא רוצה להיות במקום מרן וזה לא בא בחשבון. הוא לא בדרגת מרן השולחן ערוך". ומה קורה בשטח? האם בני העדה המרוקאית נענים לדרישות הרב עובדיה ומוותרים על מנהגיהם? "אף אחד לא נענה, הוא צועק ולא נענים לו. יש בעל בית על התורה? מה זה הדברים האלה? הוא יכול להגיד, יש עוד רבנים, הוא לא הרב היחידי". הרבנים המותקפים עצמם אינם מגיבים. לפחות לא בפומבי. חלקם מבטיחים שעוד יבוא יום תשובה. אחדים, כמו תלמידי הרב בן ציון אבא שאול, מצהירים כי עוד ייצא לאור חיבור תורני שיעמת את תורת רבם עם זו של הרב עובדיה. בין התימנים יש כבר מי שהקימו בשקט את "מועצת מאורי התורה", פרפראזה על תואר הרבנים התימנים "מורי", ומבטיחים כי עוד יכריזו על עצמאות המועצה התימנית בראשות "מרן רבנו שלמה קורח שליט"א ראש וזקן רבני תימן", מול מועצת חכמי התורה של ש"ס שבנשיאות הרב עובדיה. רק לאחרונה נתקלנו בזעם תימני למשמע דבריו של הרב עובדיה: "עכשיו באו לארץ ישראל.'כל ההולך ממקום למקום ואין דעתו לחזור'. תימנים דעתם לחזור לתימן? חלאס, הם באו פה. וכל אחד, ברוך ה', בני מקום ובני נחלה. ולכן, מכיוון שאין דעתם לחזור חייבים לנהוג כמנהג המקום. פה נוהגים כמו מרן. אין להם רשות ...". במקרים ספורים בלבד אפשר למצוא רבנים המזוהים עם ש"ס שמגיבים ישירות על התקפות הרב עובדיה נגדם ואפילו בחריפות. כך, למשל, היוקרתי ברבני טוניס וראש ישיבת כיסא רחמים הרב מאיר מאזוז העז לכתוב לאחרונה, כהקדמה לדברים שבהם הוא חולק על הרב עובדיה: "הרב אהובנו ומאור עינינו. אך האמת אהובה יותר". הוא קובל על הדרך שבה דחה הרב עובדיה את אחת מפסיקותיו ותוקף: "ולא כמעללינו גמל עלינו, שאני הרימותי את כיסאו מעל לכיסא אליהו הנביא ואמרתי חכם עדיף מנביא. . . והרב ביקש מתלמידי לשעבר (הרב גולן אלוף) לכתוב נגדי". ועוד כותב, בביטחון עצמי גדול, הרב מאזוז-שלא בכדי מסומן כאחד מכוכבי העתיד הקרוב של רבני ספרד-על מחלוקתו עם הרב עובדיה: "ולא שאני מצפה שיסכים לדברי, לא הוא ולא זולתו, רק שדברי ודבריו יישארו לדורות הבאים".

העיקר לא ללמוד לעבוד ע"ז.

חי