קרב הגבורה של לוחמי גוש עציון. צפו בשיחזור

240 נשים וגברים נפלו בקרבות מלחמת העצמאות בגוש עציון, שנפל יום לפני הכרזת המדינה.

לאחר כיבוש גוש עציון במלחמת ששת הימים, חזר הישוב היהודי למקומו, ובכפר עציון הוקם מרכז הנצחה בו ביקרו עד היום למעלה ממיליון איש.

בשנת 2008 התכנסו ותיקי כפר עציון, רובם בשנות השמונים לחייהם, במלאת 60 שנה לנפילתו של הכפר בקרב עקוב מדם, וביקשו לערוך שינוי על מנת להמשיך ולהנחיל לדורות הבאים את קורות הגוש ולהנציח את 240 הנופלים בקרבות. בקשה אחת הייתה להם: "אנחנו רוצים לדעת שהדורות הבאים שיבואו – יזכרו! בכל שנה נפטרים עוד ועוד לוחמים ומתיישבים שהיו שותפים לקרבות בגוש עציון ויש לנו הזדמנות אחרונה לבקש", הם אמרו, "אין עץ בלי שורשים, אין עם ללא עבר".

המועצה האזורית גוש עציון נרתמה למהלך והוקמה וועדת היגוי משותפת לכלל הגורמים העוסקים בהיסטוריה של גוש עציון. עלות הקמת הפרויקט הסתכמה בכ15 מיליון שקלים. כמעט ממחצית התקציב הגיע ממורשת-ציוני דרך- מטעם משרד ראש הממשלה, ומחציתו האחרת  ממשרדי החקלאות, הביטחון והתיירות, עמותת בני עציון, החטיבה להתיישבות, המועצה לשימור אתרים, קק"ל, ה-JNF  ותורמים פרטיים.

(קדימון מתוך הסרט במרכז המבקרים החדש בגוש עציון)

[[[http://www.srugim.co.il/wp-content/uploads/2016/05/13141632_883912765052425_1999267864_n.mp4]]]

במסגרת הפרויקט הוקם מבנה בו תוצג הדרמה של גוש עציון- מימי אברהם אבינו דרך השיבה ב-1967 ועד לימינו אנו, שודרג מרכז המבקרים וצולם סרט עלילתי המתבסס על מכתבים ששלחו אנשי הגוש הנצורים לבני משפחותיהם ששהו בירושלים וכלל הכנת תפאורה כמעט זהה למרקם החיים והמבנים בכפר עציון המקורי. תוכן המכתבים ריגש מאוד את העוסקים במלאכה ונרקמה עלילה המבוססת על סיפורים אמתיים של בני ובנות זוג שבאו להקים את ביתם בדרך שבין ירושלים לחברון. אנשים שהיו בעלי מקצועות מגוונים והגיעו מכל רחבי העולם- ביניהם משוררים, סופרים, חוקרים, אנשי חינוך ורוח, מוזיקאים ואנשי אדמה. רבים מהם היו ניצולי שואה, בחלקם נצר אחרון למשפחתם, שעלו לארץ ישראל לבנות ולהיבנות, דבקו במשימה ועמדו בגבורה בתנאים קשים ומאתגרים. אנשים ונשים שהפכו לחיילים בעל כורחם והיוו את הכוח הלוחם העיקרי שהגן על ירושלים מדרום. בזמן המצור על הגוש פונו הנשים והילדים מהגוש לירושלים. נשים מעטות נשארו כלוחמות וכחובשות. המשפחות שכנו 20 ק"מ מהגוש אבל לא יכלו להתראות, הגעגועים היו עזים, אך אנשי גוש עציון נשבעו להגן על הבית ועל ירושלים.

בקרב האחרון נהרגו 127 מתושבי כפר עציון ולוחמי "ההגנה" בטבח מזעזע. ילדים הפכו ליתומים ונשים לאלמנות. במשפחות רבות היה זה ממש חורבן בית שני, לאחר חורבן ביתם ואבדן משפחתם בשואה. שאר תושבי ולוחמי הגוש הובלו לשבי בירדן ממנו חזרו רק לאחר כשנה, לאחר שכבר הוקמה מדינת ישראל עליה חלמו ולמען הקמתה נלחמו בגוש עציון. בשנת 1967 חזרו יתומי כפר עציון והקימו את הכפר וגוש עציון בשנית.