[ראיין: הרב מרדכי ציון]

ש: מה להשיב לאנשים ששואלים מה רע ב"ברכת כהנות" שרוצות כמה נשים לחדש בכותל?

ת: אין כאן שאלה. "זיל קרי בי רב" – שאל ילד בכיתה א' ויאמר לך שאין דבר כזה בתורה שבכתב ושבעל פה – ברכת כהנות. אבל הרפורמים למיניהם וכל הנלווים אחריהם, הרי אינם שייכים לתורה, אלא המציאו דת אחרת, כרצונם גורעים כרצונם מוסיפים.

ש: אבל מה זה נוגע לנו מה הן עושות? הן חופשיות!

ת: אכן, זו מדינה חופשית. יש לכך מעלות ויש לכך חסרונות, וכל אחד עושה מה שהוא רוצה – אך זאת בתנאי שאינו מפריע לאחרים.חרותו של אדם מסתיימת איפה שהיא פוגעת בחרותו של הזולת, אמר הפילוסוף המדיני האנגלי המפורסם ג'ון סטיוארט מיל במסתו על החרות. ולהבדיל בין קודש לחול, אמר רבנו הרב צבי יהודה, שאנחנו נגד כפיה דתית ביחס למה שאדם עושה בין כותלי ביתו, אבל במה שנוגע לרשות הרבים, הרי יש חוקים.

ש: והכותל הוא רשות הרבים?

ת: בודאי. אין זה בית-כנסת פרטי של רפורמים, קונסרבטיבים או ליברליים. זה בית-כנסת של כלל-ישראל, בית-הכנסת הכי קדוש לעם ישראל, הקרוב למקום המקדש, מקצה אחד של הכותל עד קצהו. שירת נשים את ברכת הכהנות בעזרת נשים של הכותל מפריע לגברים שמתפללים בעזרת גברים, ואף מפריעה לנשים שמתפללות בעזרת נשים, וכמובן זו פגיעה בקדושת המקום. נראה אותן נשים עושות ברכת כהנות במסגד או כנסיה!

ש: באמת למה אותן נשים לא עושות זאת בשקט בבית-כנסת פרטי שלהן?

ת: כי הן רוצות להפגין בעיני כל. זו פרובוקציה. הרי הרפורמים, למשל, בקושי מתפללים. יש להם בארץ שלושים בתי-כנסת, ומתפללים שם רק ליל שבת ובמקצתם שבת בבוקר. בודאי שאין בעיניהם שום ערך לכהונה, והוא כדבר שאבד עליו הכלח. הם מתירים נישואים כהן וגרושה. ובודאי שאינם נותנים שום חשיבות לבית המקדש, ופתאום באות להתפלל בכותל בראוותנות! כמובן לא כל הנשים האלה אותו דבר, יש רפורמיות, יש קונסרבטיביות, יש ליברליות למחצה לשליש ולרביע, אך יש מטרה של פרובוקציה בברכת כהנות ושאר ירקות.

ש: לגופו של עניין, מה מטרתם של הרפורמים?

ת: זו דת אחרת. הם היו קרועים בגרמניה בין יהדות לבין גויות, לכן בנו לעצמם דת חדשה, קצת לקחו מהיהדות וקצת לקחו מן הפרוטסטנטיות וגם קצת לקחו מן הלאומיות הגרמנית. בהתחלה הם אמרו: העם שלנו הוא העם הגרמני, והידות היא דת. עם השואה הם שינו דעתם. אמנם בזמן השואה עצמה, הרפורמים באמריקה ישרו קו עם השתיקה האמריקאית. וכן אמר אז מנהיגם סטיבן וייז: "אנו אמריקנים, ראשית לכול, בסוף הכול, בכל עת, שום דבר אחר, בין שזו אמונה ובין שזה גזע או גורל, אינו מסייג את האמריקניות שלנו (ויקיפדיה ערך סטיבן וייז). למעשה, עד היום הזה, הם אינם עולים לארץ, והרפורמים כאן הם רק 0.3%. ובחוץ לארץ, מצבם נורא. בזמנו אמר הרב שמשון רפאל הירש: לרפורמים לא יהיה דור שלישי, וכן היה .בגרמניה הם התבוללו, באמריקה הם מתבוללים. כחציים הם גויים, עקב נישואי תערובת או גיורי דמה.

ש: אם הם כה מועטים בארץ, אז למה כלל להתייחס אליהם?

ת: אכן לולא כספם, אף אחד לא היה שם לב אליהם, אלא רואים בהם הוזים למיניהם, כמו שיש הרבה. אך יש לרפורמים באמריקה מיליארדים, ולצערנו אנשים רבים סוגדים לכסף.

ש: אבל אם יש נשים דתיות שעושות ברכת כהנות או מניחות תפילין – יש בכך עבירה?

ת: ודאי. עיין בשולחן ערוך שאין לנשים להניח תפילין. אבל למה לנו להיכנס לנושא. היו בכל הדורות נשים צדקניות, חכמות אדירות, ולא היו מניחות תפילין. יש בימינו נשים צדקניות שבאות כל יום לכותל, בוכות שם שעות, ולא עושות ברכת כהנות. ופתאום נשות הכותל גילו אמריקה, או ליתר דיוק, לצערנו, הדולרים של אמריקה.

ש: ובסיכום?

ת: נצח ישראל לא יישקר ולא יינחם.