מאז אמש (רביעי), עם התרת צו הפרסום מעל שמו של יו"ר האופוזיציה, חבר הכנסת יצחק הרצוג, והגילוי כי הוא הפוליטיקאי השני נגדו מתנהלת בדיקת משטרה, נעמדו כלל חברי מפלגתו לצידו וחיזקו אותו, בטענה המוכרת והנכונה כי כל אדם הוא חף מפשע עד אשר יוכח אחרת. אכן, התנהגות ראויה למי שמבחינים כי חברם נמצא במצוקה.

אך השאלה הגדולה היא: מה עם הרצוג עצמו? כיצד הוא מתכוון לנהוג בימים הקרובים? האם הוא ימשיך בתפקידיו בזמן שמתנהלת נגדו בדיקת משטרה?

לפי שעה, הרצוג, כמו דרעי, מראה סימנים של עסקים כרגיל. הוא כבר הצהיר כי הוא סומך על הרשויות וכי הוא יעמוד לרשותן לכל דבר שיצטרכו.

אך השאלה הגדולה היא מדוע הרצוג אינו מחמיר עם עצמו כפי שמיהר לעשות כאשר התפוצצה פרשת ינון מגל? להזכירכם, עם תחילת בדיקת הטענות נגד ינון מגל, לא חקירה, בדיקת טענות, מיהר הרצוג להכריז שינון מגל צריך להשעות את עצמו.

בראיון לגל"צ, ביום תחילת הבדיקה נגד מגל, אמר הרצוג כי מגל לא יכול להשאר בתפקידו. "זו פרשה חמורה ואני מצפה מנפתלי בנט, שזו לא סיטואציה פשוטה עבורו, לנקוט בצעדים. אני הייתי מייעץ לחבר הכנסת מגל להשעות את עצמו בשלב הזה – תתנו למיצוי העובדות להסתיים".

כעת מה שנותר הוא להמתין ולראות האם הרצוג הוא אכן "נאה דורש ונאה מקיים" או שמא כשמדובר בו, במפלגתו ובפלח הפוליטי אליו הוא משתייך, המוסר מחייב אחרת?