המחלוקת העזה סביב חוק המקוואות עוררה דיון ציבורי ביחס של מדינת ישראל ושירותיה אל הקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות, כמו גם ויכוח ששורשיו עתיקים בדבר שאלת סמכותם של חכמים לפרש את התורה ומצוותיה.
חוק המקוואות, הנתמך על ידי מרבית הרבנים במדינת ישראל ומבקש להסמיך את בלעדיות ההלכה, מתעמת עם פסיקת בג"ץ באחת השאלות המהותית ביותר בעם ישראל: האם ניתן להכיר בכך שישנם זרמים שונים ביהדות? לשיטתם של שופטי בית המשפט העליון, התשובה ברורה. הרפורמים הם זרם לגיטימי לגמרי. ראיה לדבריהם, מביאים השופטים, לא פחות מהרבנים עצמם. היהדות, כך אומרים, מעודדת מגוון דעות, שהרי כך אמרו חכמים: אלו ואלו דברי אלהים חיים. אמנם, משקלם המספרי של הרפורמים בארץ זניח ביותר, אך כנראה כוחם המשמעותי בארצות הברית בתוספת כמות לא מבוטלת של כסף שמתורגם ללחץ פוליטי, נותן את אותותיו.
כך או כך, השבוע עבר חוק המקוואות בקריאה טרומית, מהלך שעורר כצפוי סערה תקשורתית ופוליטית. 'רמיסת הדמוקרטיה', 'חוק עוקף בג"ץ', ועוד שאר צעקות צפויות מראש נזרקו לחלל האויר. עד כאן, אפס הפתעות, צפוי מראש. ההפתעה הגדולה באה מצדה של חברת הכנסת עליזה לביא. לדבריה, "מעולם בהיסטוריה היהודית לא התערבו במנהג של נשים ושל עם ישראל לטבול במקווה". כלומר, לדבריה בכל הדורות יכלו נשים לטבול כרצונן החופשי, לפי תפיסת עולמן הפרטית, ללא התערבות של גורם רבני כזה או אחר או הדרכה הלכתית אחידה ומחייבת.
לביא, שמחזיקה בתואר דוקטור ונחשבת כמרצה מצטיינת ורצינית, ככל הנראה הבריזה משיעורי היסטוריה, אין דרך אחרת להסביר זאת. כנראה, חברת הכנסת מ'יש עתיד' סבורה שבכוחה גם לשכתב מחדש את העבר. חכמי ישראל במהלך הדורות התערבו בטבילתן של נשים, ועוד איך התערבו. אין מקום לטעון שמדובר בדעת יחיד או במקרה חד פעמי. בטח לא כשמדובר ברמב"ם, חכם יהודי שנחשב כחכם דגול אפילו בקרב חוגי האקדמיה. הרמב"ם, כך נוהגים לומר שם, מיוחד משאר חכמי ישראל בכך שהיה פתוח לשמוע דעות שונות, של יהודים ושל גויים כאחד, סוג של קול שפוי בתוך הקהילה הרבנית. האם היה הרמב"ם מאפשר לכל אשה לטבול כרצונה, כפי שמצפה חברת הכנסת שכך יהיה? שפטו נא בעצמכם.
מעשה שהיה, שכאשר הגיע הרמב"ם למצרים לאחר מסכת נדודים ארוכה, מצא להפתעתו שנשים רבות, ואף רוב הנשים, לפי עדותו, חדלו מלקיים את דיני הטבילה באופן מלא, כפי קבלת חכמי ישראל. הרמב"ם, שככל הנראה לא למד את פסקי ההלכה של הגברת לביא, החליט לגזור גזרה חמורה, חמורה גם על פי אמת המידה של אנשי יהדות התורה. על פי פסק הרמב"ם, כל אשה שלא תטבול על פי כללי ההלכה, תצא לאלתר מבעלה ותאבד את כתובתה. פשוט וקל. הרמב"ם וחכמי דורו אף חיזקו את החרם והתקנה וקבעו שהיא לא תבטל לעולם.
כיוון שאפילו הרמב"ם ההומניסט, הליברליסט והפלורליסט לא ויתר על הלכות טבילה, תתכבד גברת לביא ותספר לנו על מי ועל מה בדיוק כיוונה בדבריה במליאה. נשמח לתשובה מהירה.
=======
הרב איתמר סג"ל- ישיבת 'מעלה אליהו', תל אביב
מה דעתך בנושא?
5 תגובות
0 דיונים
המצליף
שתיצטרף לרפורמים שם כנראה מקומה לפיד והכסא יותר חשובים מתורת ישראל וגדולי ישראל
08:22 25.03.2016שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
בהצלחה
בגישתכם המחמירה והמסתגרת, שגם משפילה ומדירה נשים ונכנסת להן לתוך גופן, אתם רק מרחיקים אנשים מהיהדות. רק אתמול שמעתי מישהי שאומרת שרוצה מאוד חתונה יהודית אך כף רגלה לא תדרוך...
בגישתכם המחמירה והמסתגרת, שגם משפילה ומדירה נשים ונכנסת להן לתוך גופן, אתם רק מרחיקים אנשים מהיהדות. רק אתמול שמעתי מישהי שאומרת שרוצה מאוד חתונה יהודית אך כף רגלה לא תדרוך ברבנות. הממסד האורתודוקסי משניא ומרחיק מהיהדות כל יום עוד קצת. זה עליכם.
המשך 11:08 24.03.2016שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
אד
לפי פסיקת בג"צ, מקוואות יהודיים ציבוריים שייכים לציבור ולפיכך, כל אדם שהוא חלק מהציבור, חייב להיות מסוגל להשתמש בהם ובלבד שבכך הוא איננו מונע מאנשים אחרים בציבור את האפשרות להשתמש...
לפי פסיקת בג"צ, מקוואות יהודיים ציבוריים שייכים לציבור ולפיכך, כל אדם שהוא חלק מהציבור, חייב להיות מסוגל להשתמש בהם ובלבד שבכך הוא איננו מונע מאנשים אחרים בציבור את האפשרות להשתמש בהם. זה כולל את הרפורמים לשיטת בג"צ. אבל על פי ההיגיון שלו, זה גם צריך לכלול את הנוצרים והמוסלמים. לפיכך יש לאפשר לנוצרים להטביל לנצרות במקוואות הציבוריים ולמוסלמים לרחוץ בהם לפני התפילה במסגד, כאשר המקוואות אינם משמשים את היהודים. יש גם לאפשר שימוש בבתי כנסת יהודים לתפילות נוצריות ומוסלמיות כאשר היהודים אינם משתמשים בהם. בכלל יש לאפשר לחילונים לעשות בהם כל שעולה על רוחם, למשל מסיבות בריכה (מסיבות מקווה), ובלבד שהדבר איננו מונע שימוש בהם על ידי יהודים אורתודוקסיים. בנוסף, דירה בדיור הציבורי, כאשר היא איננה משמשת מקום לינה להומלסים, יכולה לשמש לאירועים של הציבור. אז מה אם זה נראה רע? ספרייה ציבורית צריכה לאפשר לכל אדם בציבור להשתמש בה כרצונו ובתנאי שזה איננו לוקח מאחרים להשתמש בה. אז למה לא לארגן בה מסיבות שפתוחות לכל הציבור מחוץ לשעות הפעילות שלה כספרייה? זה איננו מכובד? פסיקת בג"ץ היא רמיסת הדמוקרטיה וחיבוקו היא רמיסת ההיגיון הבריא.
המשך 15:45 23.03.2016שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
יישר כח.
14:48 23.03.2016שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
נוק
13:13 23.03.2016שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר