האומן המוערך, אהוד בנאי, שיתף בעמוד הפייסבוק שלו מקרה שקרה לו עם נערה שחיכתה להצטלם איתו לאחר שסיים הופעה במועדון 'הבארבי', אך מכיוון שהוא מיהר למונית הוא החליט שלא להצטלם איתה, החלטה שגרמה לו לפרסם פוסט התנצלות.

תחת הכותרת "לנערה שלא הצטלמתי איתה", תיאר בנאי את פרטי האירוע: "מועדון הבארבי. שעת לילה מאוחרת. אני יוצא מחדר-האומנים אחרי שהתארחתי במופע ההשקה של הדג נחש. מנהלת ההפקה אומרת שנהג המונית עומד וממתין לנו בכביש. הבארבי כבר כמעט ריק, חוץ מקבוצת מעריצים קטנה של הדג נחש שעומדים ומחכים להם. כשאני חולף על פניהם, יש כמובן בקשות להצטלם, ואני עומד ומצטלם עם שניים מהם. מנהלת ההפקה מבקשת מהם להבין שאנחנו ממהרים לצאת".

בנאי המשיך וסיפר על התקרית עם הנערה: "ביציאה עומדת נערה צעירה, שואלת אם אסכים להצטלם איתה. אני אומר לה תוך כדי הליכה: "מצטער אבל אני חייב לצאת עכשיו", ויוצא מהמועדון אל הרחוב, עולה למונית, מגיע הביתה, ופתאום נתקף חרטה: "למה לעזאזל לא הצטלמתי איתה? מה היה משנה אם המונית היתה מחכה לי עוד חצי דקה?!".

בנאי המשיך וניסה לנחם את עצמו וסבר כי "היא (הנערה; ג"ע) כנראה חיכתה לחברי הדג נחש, ואולי לא חשבה שתראה אותי, אבל הנה ראתה, וביקשה תמונה, אבל אני לא נעתרתי לה. אני זוכר במטושטש את דמותה: קטנה, חמודה, שיער שחור, פנים רציניות. הייתה יכולה להיות הבת שלי".

לסוף הפוסט של בנאי איש מהגולשים לא יכל להשאר אדיש: "בליל שבת אחרי הקידוש אני נוהג לשלוח ברכה בדרך האוויר לבנותיי שגרות בצפון הארץ. אז תדעי לך נערה אלמונית, ששלחתי ברכה גם לך, במקום התמונה שרצית".

כאמור, בתגובה לפוסט החלו הגולשים לשתף חוויות שקרו להם עם בנאי בעברת שדווקא מוכיחות כי הוא אכן מפורסם שמשף פעולה עם קהל מעריציו.

אחת הגולשות כתבה: "כשהייתי בצבא שלחתי לך מכתב (אמיתי, במעטפה עם בול) מהבסיס בצאלים. שבוע וחצי אח"כ (זה היה לפני 13 שנים, כשהדואר עוד תיפקד, כנראה) קיבלתי ממך טלפון, ככה פתאום בשישי בבוקר בדרכי מהבסיס הביתה. הצניעות והאנושיות שלך נהדרות. שמחתי להיזכר. ואני בטוחה שהיא סלחה, הנערה".

גושלת אחרת הזכירה לבנאי כי "לפני 18 שנה צילצלתי אליך לשאול אם תסכים לשיר בערב ה 30 לזכרו של חברנו נועם ברנע האהוב ז"ל שנפל בלבנון, נועם אהב אותך מאוד. הסכמת מיד, באנו לאסוף אותך, אני ועוד חבר מביתך ברמת גן, כשהגענו לאולם וראית בו תמונות של נועם אמרת לי בפליאה שאתה זוכר את פניו מהופעות שלך. עלית ושרת כמה שירים לזכרו ומיד אחכ הצעתי שנחזיר אותך לביתך ובתגובה שאלת אם אפשר להישאר לכל הערב ולהקשיב לחברים המספרים על נועם. בסוף הערב דיברת על כמה הוא ודמותו נגעו בליבך, הוא אכן היה יהלום נדיר באנושיותו וכך גם אתה. תודה אהוד שנגעת בלב השבור שלנו בני העשרים".