הרב אלי קפלן מבקש מאיתנו לומר מילה טובה על בתי הדין הרבניים. זה נכון שחזינו בתקופה האחרונה במספר פסקי דין המלמדים אותנו על רוח חדשה המנשבת בבתי הדין; "רוח של אכפתיות, רוח של שליחות ורוח של מקצועיות" לדבריו.

ראשית, אכן יש לברך על ה"נועזות" שבתי הדין מפגינים בחודשים האחרונים, בניסיונם לפתור מקרים ספציפיים המגיעים אל אולמות הדיון. הפסק המפריד בין הליך הגירושין להליך חלוקת הממון, הפסק הקובע כי התעללות נפשית הינה עילה לגט, והפסק האחרון שפורסם אתמול, שהורה על מעצרו של אביו של סרבן גט, לאחר שאביו עודד אותו לעגן את אשתו. אל מקרים אלו, ניתן להוסיף גם את הדרישה לפרסום שמו של סרבן הגט עודד גז, שלצערנו טרם העניק לאשתו את חירותה, ונייחל כי במידה ולא יינתן הגט במהרה, בית הדין ישכיל להפגין שוב את אותה תעוזה, כדי לסייע לאותה אישה.

סרבנות גט היא כלי נלוז הנתון בידיהם של גברים ונשים כאחד. אולם בעוד בידי גברים מסורבי גט קיימת האפשרות ההלכתית להמשיך בחייהם אם יחפצו בכך, הנשים מסורבות הגט נשארות ללא יכולת לקיים אורח חיים זוגי כלשהו, שכן אין שום פתרון הלכתי, דוגמת היתר מאה רבנים הנהוג בגברים , שיאפשר לאשה שטרם קיבלה את חירותה מבן זוגה הקודם, להמשיך לפרק ב' בחייה.

קיימת מחלוקת רבת שנים בין ארגוני הנשים לבין מנהל בתי הדין הרבניים לגבי מספר מסורבות ומסורבי הגט בישראל. אולם, אין מטרתי לנהל דיון על המספרים עצמם. דיון זה מסיט את תשומת הלב ממוקד העניין. בסופו של יום, מאחורי המספרים עומדים נשים וגברים, שעולמם האישי נעצר ברגע של נבזות וסחטנות על ידי אלו שעד לא מזמן חלקו איתם זוגיות.

ראשית, כשנבדוק את פסקי הדין שניתנו לאחרונה נראה שאלה זוגות שתיקיהם מתנהלים כבר שנים בבתי הדין הרבניים. מדוע חיכו הדיינים כל כך הרבה זמן עד שנתנו פסקים אלה. וכידוע בידי בית הדין היכולת להשתמש בכלים אחרים, נועזים ויצירתיים שמאפשרת ההלכה היהודית. יש לשאול מדוע בהם לא נעשה שימוש עד כה.

שנית, בית הדין מגלגל את אחריותו לעבר הציבור למשל לעשות שיימינג. נכון שיש לקהילה כוח, ואולי אף כוח רב. אך לצערנו הוא מוגבל, כפי שניתן לראות במקרה של סרבן הגט עודד גז, שנראה כי השיימינג אינו נותן אותותיו בו, וזה אינו משחרר את אשתו מעגינותה. זה המקום שעל בית הדין לקחת אחריות ולעשות מה שניתן לשינוי המצב ולא רק לגלגל עיניים לשמים. "לא בשמים היא".

לקראת יום העגונה שיחול בשבוע הבא, יום תענית אסתר, י"ג באדר ב', 23.3, אני מבקשת לצאת בקריאה אל מוסדות הרבנות במדינה, ולהשמיע את קולן של אלו שנמצאות מאחורי הסטטיסטיקה. נראה כי אולי צודק הרב קפלן, ומנשבת רוח חדשה במסדרונות בתי הדין הרבניים. אולם רוח צריכה להפוך לקול ברור ואמיתי, המבקש תמיד את טובת אלו שהחירות נגזלה מהם; קול שיפגין יצירתיות פסיקתית בכל עת ובמהירות, כדי שסרבנות גט תהפוך להיות אופציה לא משתלמת בעליל לבאים בשערי בית הדין הרבני.

=======

עו"ד יעל רוקמן היא מנכ"לית 'קולך' – פורום נשים דתיות.