ראשית, אדגיש ואומר- אני מתנגד בכל תוקף לפעולותיה האחרונים של המערכת הצבאית בעניין פטור זקן מטעמי דת, אני מסכים עם רבים מחבריי שהדבר לא רק שפוגע ברוח הלוחמים הדתיים אלא גם נראה כדבר שסותר את אמונותיו של החייל הדתי.

לאורך כל השנים ניתנה האפשרות לרבנות הצבאית לאשר פטור זקן לחיילים דתיים ולא היה נראה שמשהו לא בסדר, החיילים תפקדו טוב והזקן לא הפריע להם בתפקוד הצבאי (יתרה מזאת, ישנם חיילים שהעידו שהזקן מחזק את הרוח הצבאית שלהם).

אז מדוע עדיין אני חושב שהשתגענו? משום שחייב להיות פער גדול ומשמעותי בין הטענות הצודקות שהזכרנו לעיל עד הבהלה ששוררת בקרב החיילים הדתיים, ועד התמונה שמתפרסמת ברשת בה נראה חייל נאצי מגלח את זקנו של יהודי, וליהודי לא ניתנת שום אפשרות להתנגד אז איבדנו את הצפון. עם כל הצער על זקנם של החיילים הדתיים – אנחנו לא שם ב"ה.

אנחנו שומעים עכשיו חיילים דתיים שמוכנים "לסרב פקודה" ואף "לשבת בכלא" אם יגידו להם לגלח את זקנם, נדמה שקצת איבדנו את ההבחנה בין עיקר לטפל. ולא, אינני חושב שהזקן הוא טפל – אבל בצבא, כמו בחיים אדם צריך לדעת לבחור את המלחמות שלו.

לא בכל ויכוח אידאולוגי אדם יהיה מוכן לחרף את נפשו בעד דעותיו. האם הנושא הזה הוא כה חשוב בשביל שחיילים דתיים יסרבו פקודה וישבו בכלא? לדעתי אם נשאל את רוב החיילים בשיחה פרטית, התשובה תהיה לא. בוודאי שיש לפעול ואף לערב גורמים שיפעילו לחצים אך צריך שזה יעשה בדרכים הגיוניים ומעשיים יותר. כשנוצרת עצומה בקרב החיילים וניתן להם גיבוי מרבנים ואישי ציבור הדבר מבורך ויש לפעול ביתר שאת לביטול הפקודה החדשה, אך יש  להוקיע את הטרנד החדש שבכל ויכוח דתי צצות טענות שמשוות את צה"ל לצבא הנאצים.

חבר'ה, בואו ניכנס לפרופורציה, הרבנות הצבאית,על אף השינויים שחלים בה נשארת חזקה ואיתנה והיא בעזרת גורמים רבים מבחוץ תנסה לפעול בכל כוחה לטובת החיילים הדתיים, לא נראה שההתעקשות של הצבא מצד אחד והזעקות של החיילים הדתיים מצד שני מוסיפים לדיון. מה  שנשאר זה רק לקוות.

==

אלי (השם המלא שמור במערכת) הוא חייל בשירות סדיר במסגרת מסלול ההסדר.