[ראיין: הרב מרדכי ציון]

ש: מה צריך להיות יחסנו להעלאת הפלאשמורה?

ת: תלוי. לא כולם אותו דבר. יש שלושה סוגים: א. יהודים טובים. ב. יהודים שהתנצרו. ג. גויים נוצרים שמתחזים ליהודים.

ש: למה הם מתחזים? מה הם מרוויחים?

ת: כי מדינת ישראל היא גן עדן, בחסדי ד' עלינו. אם נפתח שערי הארץ לכל גוי שירצה, יגיעו כאן כמה מיליארדים.

ש: ואותם שהתנצרו, זה היה מרצונם הטוב, או שכפו עליהם, כמו האנוסים מספרד?

ת: מרצונם החופשי. זה התחיל לפני 150 שניה עם מיסיונרים מאנגליה. אלה שהתנצרו נחשבו בעיני היהודים האתיופים כמומרים, כנוצרים לכל דבר.

ש: המיסיונרים הצליחו לשכנע אותם בהבלי הנצרות?

ת: לא נראה. אלא זה היה עבורם עלייה במעמד, גם כלכלי, גם חברתי, גם חינוכי. א. כלכלי, כי הייתה בצורת גדולה באתיופיה ומתו בין שליש לחצי האוכלוסייה. ב. העלאה בסטטוס החברתי. ג. בתי-ספר נוצרים שנחשבו יותר טובים מבתי-ספר יהודים. הקיצור, לא מתוך כפייה אלא מתוך רדיפת תועלת. אין בהם שום סממן יהודי. הם גויים גמורים. לא עליהם נאמר: אנו מתירים להתפלל עם העבריינים.

ש: אז למה מעלים אותם לארץ?

ת: פוליטיקה מושחתת של גופים בארצנו שרוצים להעלות גויים כדי להטות את הכף לכיוון נישואים אזרחיים, לכיוון שינויים בגיור, לכיוון רפורמים – כל זאת בעזרה כספית של הקרן החדשה לישראל וארגונים נוצרים שונים.

ש: אבל מה אפשר לעשות? הרי חלקם הם יהודים טובים?

ת: כהנחיית הרבנות הראשית: לא להעלות את כולם ללא הבחנה, אלא לבדוק אחד אחד ברשימה.

ש: ובסיכום?

ת: שא נס לקבל גלויותנו – לא גלויותיהם.