הרב שרלו: התקשורת מאבדת את עצמה לדעת

מאות תלמידי ישיבות ההסדר השתתפו ביום שלישי השבוע בכנס אשר עסק בתפקודה הרצוי של התקשורת על-פי התורה בישיבת ההסדר פתח תקווה. הרב שרלו: "התחרות על הסקופים מונעת מהתקשורת למלות את חובותיה ההלכתיות והמקצועיות".

אתמול (ג') התקיים בישיבת פתח תקווה כנס הפתיחה של בית מדרש דעה, שעסק בתפקודה הרצוי של התקשורת על-פי התורה. בכנס, שבו לקחו חלק בחורים מכלל ישיבות ההסדר, הרצה פרופ' נחום רקובר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, על חשיבות הפסיקה הציבורית, לאחר מכן נפתח דיון בהנחייתם של אנשי תקשורת דתיים ור"מים מישיבות הסדר, מלווה ברב-שיח מסכם בהשתתפות הרב יובל שרלו, עמנואל שילה עורך העיתון "בשבע", העיתונאי יאיר שלג והרב חיים נבון.

הרב יובל שרלו הדגיש את חומרתם של הלשון הרע והלבנת פנים: "עניין אחד מהדברים שאנו מבקשים לעסוק בו, הינו נושא הלשון הרע והלבנת פנים שהרמב"ם מגדיר אותם יותר חמורים מגילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה, וניתן ללמוד זאת בספרו של החפץ חיים."

הוא הוסיף כי בתקשורת הישראלית ישנן ליקויים בסוגיות אלו: "שאלת התחרות על הסקופים והחשיבות העליונה להיות בלעדי מונעים מהתקשורת למלות את חובותיה ההלכתיות והמקצועיות. הידיעות מפורסמות בחוסר אחריות מוחלט, בלי שום בסיס וחקירה, בדיקה ואימות באופן שלא יאומן. הצירוף של הזילות והכסף והרצון למכור פוגע מאוד.

תפקיד בית המדרש הציבורי הוא קודם כל לעסוק בתיאוריה, ולענות האם יש לתורה מה לומר איך לבנות את התקשורת הנכונה, וכן מהן החומות שיש לבנות כדי שהתקשורת תתקיים בכללים הנכונים שלה".

בנוסף אליו, דיבר חיים זיסוביץ', לשעבר עיתונאי בכיר ברשות השידור: "רשות השידור החטיאה את ייעודה לחלוטין, במקום להיות הסמן של העיתונות הנקייה וההוגנת, הנותנת ביטוי לתרבות הלא-פופולארית ודעות שונות מהרגיל, היא המירה את בעלי ההון בבעלי החוק, במחוקקים. היא החליטה שהיא פועלת, או נגררה לכך, בכלים של עיתונות מסחרית. היא איבדה בכך את האפשרות להיות הסמן של שאר התקשורת. משעה שהיא לא עושה זאת, היא לא מודל וכל התקשורת יורדת ומגיעה לדברים כמו האח הגדול והרווק".

בית המדרש "דעה" לסוגיות ציבוריות הינו יוזמה חדשה של תלמידי ישיבות ההסדר. הבית מדרש שנוסד על-ידי תלמידים ממגוון ישיבות הסדר ברחבי הארץ, ומטרתו להפגיש את תלמידי ההסדר ללימוד משותף סביב נושאים העוסקים בדמותה היהודית של מדינת ישראל, מתוך התייחסות לזווית התורנית והמקצועית כאחת.