שלג בארץ ישראל אינו דבר חדש, כמו שכתוב בגמרא יומא (לה, ב): "אמרו עליו, על הלל הזקן, שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק. חציו היה נותן לשומר בית המדרש, וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו. פעם אחת לא מצא להשתכר, ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס. עלה ונתלה וישב על פי ארובה, כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו: אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת היתה, וירד עליו שלג מן השמים. כשעלה עמוד השחר, אמר לו שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי! בכל יום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום המעונן הוא? הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה. עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג…".

צפו בשיעור הקצר הרב דוב ליאור על השלג בהלכה

[[[http://www.youtube.com/watch?v=DzI0n5AqmJc&feature=youtu.be]]]

תפילה במניין בשלג

ש: האם אני חייב ללכת להתפלל במניין כשהדרך לבית הכנסת היא 10 דקות בשלג?

ת: כן עד עשרים דקות. אמרו בדרך רמז, בבית אלהים נהלך ברגש, ראשי תיבות: ברד, רוח, גשם, שלג (תהילים נה טו. שו"ת שאילת שלמה א לה).

איש השלג הנורא

ש: שמעתי שמצאו שרידים של יצור פרה-היסטורי ענק, חצי אדם וחצי קוף, ומצאו עקבות ענקיות וכן צילמו אותו. האם זה קיים במציאות?

ת: הכל בדותא של אדם אוהב בדיחות ושמו ריי ואלאס, שבני משפחתו הודו לאחר מותו שזו רק המצאה. עוד לפני זה, הכל הוכחש על ידי המחקר המדעי. קוראים לו בשמות כמו "ביגפוט" או "יטי". הבלים.

מלחמת שלג עם רב או מורה

ש: בכיתה שלנו התלמידים עושים מלחמת שלג עם הר"מ שלנו והוא מסכים. אני מתלבט אם להשתתף?

ת: גם אם הוא מסכים ומוחל על כבודו, בכל זאת, יש להימנע, זו פגיעה בכבודו.

אכילת שלג

ש: מה הברכה לפני ואחרי שלג?

ת: הברכה לפני שלג היא "שהכל". אחרי שלג לא מברכים כי לא אוכלים מספיק (כזית) ואוכלים באופן איטי (כמו תה וקפה).

ובס' 'הנותן שלג' (עמ' 189) השיב הגר"ח קניבסקי: עיין איכה רבה (ד, י) שהנזירים היו שותים את השלג (מפני הטומאה כמש"כ המשך חכמה באיכה) ובודאי שברכו ע"ז "שהכל".

ברכה על ראיית שלג

ש: האם מברכים על ראיית שלג?

ת: לא. נראה שתמיד היה שלג בארץ וזה לא היה כ"כ נדיר (כמו בתהלים [מזמור קמח] שדוד המלך שיבח את ד' שברא "אש וברד שלג וקיטור", וכן בגמרא יומא [לה, ב] כשלא היה להלל כסף להיכנס לבית המדרש, עלה לגג וירד עליו שלג). על שלג לא, על סופה, עושה מעשה בראשית, אם היא בזעף גדול יוצא דופן. שו"ע או"ח רכז א.

[ובס' 'הנותן שלג' (עמ' 194), נשאל הגר"ח קניבסקי: אמאי לא תיקנו ברכת הראיה או ברכת השבח על שלג, כשם שתיקנו על ברקים ורעמים, קשת וכיוצ"ב? והשיב: כי אינו אלא מים שנקרשו.]

טבילה בשלג

ש: האם מותר לטבול בשלג כמו במקווה?

ת: אם יש מ' סאה במקום אחד, שנויה מחלוקת אם מותר לטבול או לא. גם קשה, כי צריך שיגע בכל הגוף.

ש: האם מותר לטבול ידיים בשלג לנטילת ידיים?

ת: גם צריך מ' סאה, לכן י"א שלא. אם יש צורך וטובלים – לא לברך.

ש: האם מותר להטביל כלי?

ת: גם שנוי במחלוקת (עיין פתחי תשובה יו"ד קח).

סקי בשבת

ש: מותר לעשות סקי בשבת?

ת: אסור, מחמת כמה בעיות: א. רכבל, גם אם מופעל על ידי גוי בשביל יהודים. ב. עושה חריץ בשלג משום חורש, אלא אם כן יש לזה דין כובש את השלג. ג. תחומין. ד. טלטול המגלשיים שברגליים מאזור השלג לאזור לא מושלג. ה. טלטול המשענות. ו. עובדין דחול (ונשאל הגר"ח קניבסקי אותה שאלה, והשיב: איני יודע מה זה. הראו לו תמונות, ואמר שיש לאסור, דלא גרע מ'אין שטין ע"ג המים בשבת'. והוא סובר ששלג כמים דמי. ס' הנותן שלג לרב מזלומיאן עמ' שלג [!]).

ולסיום

יום אחד הלכתי למקווה. המקווה היה בתיקונים ולא היו מים חמים. כשנכנסתי, היה יהודי לפני. שאלתי: יש מים חמים? ענה לי במבטא רוסי: המפקד שלי בצבא אמר שמים הם תמיד חמים! (ברור. ברוסיה מינוס ששים מעלות, אז המים תמיד חמים…) שאלתי: היית בצבא הרוסי? ענה: כן. אמרתי: גיהנום. אמר: גיהנום קטן. אמרתי: פה יותר טוב. אמר: הרבה יותר טוב לאין ערוך. ב"ה.