תלמידים בגוש קטיף החליטו לשבור שתיקה.

בשבוע שעבר התאבד תושב אחד מישובי המגורשים, לאחר שחש מצוקה בעקבות התארכות ההליכים במשטרה נגד מורה החשוד בפגיעות מיניות נגד תלמידים מישובי הגוש בעשרים השנים האחרונות.

הבוקר (ד') באומץ רב החליט אחד הנפגעים אבידב גולדשטיין לשבור את השתיקה ולהעיד על הפגיעות אותן חווה הוא ואחרים מידי המורה החשוד. "אני שובר שתיקה, שתיקה כואבת של 18 שנים. שתיקה שהתחילה בגיל 9 כתלמיד בכיתה ג' בבית ספר נאות קטיף בנווה דקלים ונגמרת היום כאדם בוגר בן 27, קצין לוחם, מ"פ בצבא ההגנה לישראל.", כותב גולדשטיין בפוסט בפייסבוק שזכה למאות שיתופים.

לדבריו בכיתה ג' הצמידו לו חונך, "תלמיד בישיבת הסדר בנווה דקלים לאחר שירות צבאי, דמות מוערצת ובעל כישורים רבים, כריזמטי ודומיננטי, בן אדם שאתה רוצה להיות בחברתו." אלא שאת החברות ביניהם ניצל אותו מורה לפגיעות מיניות "תחילה לא הבנתי כל כך מה הולך ואם הדברים שהוא עושה בי מותרים, רק בהמשך לאחר כשנתיים הבנתי שמשהו כאן לא בסדר והמעשים שהוא עושה בי אסורים, אסורים בהחלט. אבל לא יכולתי לעשות כלום, התביישתי, פחדתי ולא ידעתי מה לעשות ולמי לפנות. פעמים רבות ניסיתי להתחמק אבל תמיד היה פוגש בי במקרה בסופר או סתם באמצע הישוב ושואל למה אני כבר לא בא לבקר אותו, הייתי ממציא תירוצים וסיפורים עד שכבר לא הייתה לי ברירה והייתי מגיע אליו לקרוון. כשהגעתי, כבר ידעתי בדיוק מה מצפה לי בפנים."

בהמשך מתאר גולדשטיין כי הוא וקבוצת חברים הגישו תלונה במשטרה נגד אותו בחור, אך זו נסגרה מחוסר ראיות. בינתיים "הוא ממשיך להסתובב בישוב כמו טווס, חופשי ללא כל הפרעה, חזה נפוח, חיבוקים מכל עבר ותחושה של ניצחון. באותו הזמן הסתובבתי בישוב כמו מצורע, נזרקו הערות מפה ומשם, מבטים ולחשושים מכל עבר, חברים קרובים הפנו גב והמשיכו בקשר אתו, הנהגת הישוב והרבנים נעמדו עם ידיים למעלה בכניעה מכיוון ש"התיק נסגר ואין מה לעשות נגדו". תחושה של בדידות, ניקור, כעס רב, תסכול, אכזבה ורצון אמתי להזדכות על ציוד ולהיפרד מהעולם הזה."

גולדשטיין ממשיך ומתאר איך במאמצים גדולים, הוא השתקם מהטראומה שמלווה אותו מאז הילדות "בכל פעם שהייתי על סף שבר נזכרתי במה שיש לי, משפחה תומכת וחברים מדהימים, אני לא אתן לא לנצח, הוא לא ישבור אותי! הרמתי ראש, וצעדתי קדימה עדיין עם הזכרון שלו על הגב."

מחנכים נכשלתם

אותו בחור שבינתיים נהיה מורה לספורט, נתפס לפני כחצי שנה "על חם יוצא מחדר המקלחת בביתו של אחד מתלמידיו בן ה-15 מאזור המרכז", עם התלונה הזו הוגשו 5 תלונות נוספות בגין מעשים מיניים מזוויעים בילדים, רובן באותן שנים ובאותו יישוב (נווה דקלים), ואותו מורה נעצר עד תום ההליכים.

אלא שבשבוע שעבר, כאמור התאבד אחד הקרבנות וכך כותב גולדשטיין: "האירוע הפתאומי פתח תיבת פנדורה לא רק בישוב שלי אלא בכלל יישובי הגוש הפזורים בארץ והחלטתי לשבור שתיקה. בעקבות הזעזוע הקשה, כתוצאה מהאירוע סיפורים זוועתיים ומחרידים יוצאים לאור ומציירים תמונה לא נעימה של המקום בו גדלנו, אנשים שסמכנו עליהם והלכנו אחריהם מתבררים כפושעים, עברייני מין. הנהגה שלא נתנה גב לנפגעים ונתנה להם הרגשה שהם לבד בסיפור הזה עד שיהיו עוד ראיות או שיוכח בבית משפט. תפקידכם היה להגן עלינו ולא לתת לתתי אדם כאלו להסתובב לנו בין הרגליים תרתי משמע. לא תוכלו לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועיננו לא ראו" כי ראיתם גם ראיתם ולא עשיתם מספיק."

בפנייה למורים ולמחנכים הוא טוען "כשלתם" ולאותם הנפגעים מאותו מורה הוא מבקש "כולי תקווה שלפחות נפגע אחד, לפחות נפש פגועה אחת יראו את הדברים ויידעו שהם לא לבד, אנחנו ביחד בסיפור הזה, אנחנו אחים ואנחנו נעזור אחד לשני לעבור את זה. תדברו, תשתפו, אתם לא צריכים לעבור את זה לבד."

את הפוסט הוא מסיים במילים: "ימים אלו ימים קשים, אנו נדרשים לשנס מותניים ולהתאחד סביב הקורבנות, לא להשתיק ולא לטייח. הנהגות הישובים, ממשו את אחריותכם, הגנו על בנות ובני יישובכם".