הסכם קדם נישואים.

הרב אמנון בזק, מרבני הר עציון, מתייחס למחלוקת סביב נושא הסכם קדם הנישואים שנידון בשבוע האחרון מעל גבי האתר ומודאג מסגנון המחלוקת בציונות הדתית שלדבריו מועתק מהציבור החרדי.

"ביום חמישי קיבלה ידידת משפחה שלנו גט, לאחר שמונה שנות סבל של סרבנות גט מן הסוג הקשה ביותר", סיפר הרב בזק.

"בעלה ברח מן הארץ, התעלם מכל חובותיו כלפי ילדיו, העלים את זהותו, ורק לאחר מסע ארוך של חיפושים ולחצים, בעזרתם הברוכה של אנשי עמותת 'אורה' בארה"ב, הגיע סוף סוף הגט המיוחל. עצוב לחשוב כמה שנות סבל ניתן היה לחסוך, אילו בזמן שהזוג נישא הייתה מודעות לאפשרות לחתום על הסכמי קדם-נישואין, כגון אלו המוצעים בשנים האחרונות על ידי רבני 'צוהר'".

הרב בזק לא מתעלם מהתזמון של המקרה המשפחתי: "סיפור זה מתרחש בדיוק בשבוע שבו כמה רבנים מן הזרם החרד"לי חברו לכמה רבנים מן העדה חרדית ולרבנים חרדים נוספים וחתמו על פשקוויל היוצא בחריפות רבה ("חלחלה אחזתנו") נגד הסכמי קדם-נישואין שזכו להסכמתם של גדולי הפוסקים, וכינו את הרצון למצוא פתרונות הלכתיים למניעת מצוקת העגינות – "בתי ישראל בחורבנן וישראל סבא בסכנה", ו"רפורמות במנהגי ישראל כך שיתאימו לערכי התרבות המערבית"".

הרב בזק מדגיש כי "מחלוקת בהלכה היא כמובן עניין לגיטימי לחלוטין, וכבר נכתב חומר רב ונגיש בנושא זה. אולם הבעיה החמורה המשתקפת מפשקוויל זה היא העתקת הסגנון המכוער של מחלוקת לשם שמים מן העדה החרדית גם לתוך החברה הדתית-לאומית".

הרב בזק מבקש להזכיר כי "התמודדות הלכתית עם המציאות המשתנה היא אחד מערכי היסוד של התורה בכל הדורות, ובאופן מיוחד היא באה לידי ביטוי בתחומי האישות – מתקנת הכתובה כשלעצמה דרך תקנותיו של ר' גרשום למנוע נתינת גט לאישה בעל כורחה ועד לתקנות הדורות האחרונים ביחס לחלוקת הרכוש בין איש ואישה. מי שמכנה יסוד מרכזי כזה כ'ערכי התרבות המערבית', דומה שמעדיף יותר את ערכי התרבות של שכנינו שבמזרח, שלא פעם פועלים באטימות מוחלטת כלפי זכויותיהם האנושיות ביותר של נשים. מי שמזלזל ברבנים שלוקחים אחריות על מצוקה אנושית נוראה אינו יכול להתיימר לייצג את רוח 'ישראל סבא'".

"ולבסוף, הדבר המצער ביותר הוא שהפשקוויל כלל אינו מתייחס למצוקה ולסבל שגורמים סרבני הגט, המנצלים באכזריות את ההלכה לצורכיהם המרושעים. הרבנים אינם מביעים שום עמדה כלפי השאלה האם רבני ישראל אכן יכולים לעמוד בשתיקה מול ניצול מרושע כזה של ההלכה, ואינם מנסים להציע כיווני התמודדות משלהם עם הבעיה המאתגרת שאינה יכולה להישאר נטולת פתרון".