הממשלה אישרה פה אחד את מינויו של אלוף (במיל') ד"ר אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

המינוי, שהובא לממשלה בעקבות המלצת ועדת האיתור בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אשר גרוניס, ייכנס לתוקף בתאריך 1.2.2016, לכהונה של שש שנים. שר השיכון יואב גלנט לא השתתף בהצבעה, אולי בשל משקעי פרשת הרפז, בה יועצו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי פרסם מכתב בו ביקש להכפיש את גלנט כדי שזה לא יתמנה לרמטכ"ל. באותו זמן היה מנדלבליט הפרקליט הצבאי הראשי וטייח את חקירת הפרשה.

השרים הדגישו בדיון את הניסיון המקצועי העשיר של אלוף (במיל') ד"ר מנדלבליט, שמילא שורה ארוכה של תפקידים במהלך שירותו בן 27 השנים בפרקליטות הצבאית, אותו סיים בתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי. בתפקידיו אלו, עסק ד"ר מנדלבליט במגוון רחב של תחומי המשפט, והוביל בהצלחה רבה את המערכה נגד תופעת הדה-לגיטימציה. כפרקליט צבאי ראשי צבר ד"ר מנדלבליט ניסיון רב בניהול מערכת משפטית גדולה ומורכבת, והוביל תהליכים ארגוניים רבי-משמעות לצה"ל.

שרת המשפטים איילת שקד שהביאה לממשלה את ההחלטה התייחסה לטענות שעלו בקשר למינויו של מנדלבליט:

באשר לטענה כי ועדת האיתור בחרה רק מועמד אחד לתקפיד, אמרה השרה שקד כי למרות בקשתה להביא בפניה שלושה מועמדים ברוב של ארבעה קולות, ומאחר שהוועדה לא הצליחה להגיע להכרעה שכזו בעבור שני מועמדים נוספים, השרה מקבלת את המלצת הוועדה ומוותרת על הדרישה.

באשר לטענה בנוגע למעורבותו של מנדלבליט בפרשת הרפז, ענתה השרה כי ראשית, כלל חברי הוועדה העלו את מועמדותו של אביחי מנדלבליט כמומלץ מטעמם לתפקיד היועמ"ש, עובדה המעידה על כך שאינם סברו כי מתקיימת מניעה למינויו. שנית, אמרה השרה כי היועמ"ש קבע כי אין לו הערות ביחס להצעת המחליטים. פירוש הדבר כי היועמ"ש אינו רואה מניעה למינוי זה ויגן עליו בעתירות כאלו ואחרות, אם יוגשו.

על הדרישה שעולה כעת לצינון בין התפקיד הפוליטי של מזכיר הממשלה לבין התפקיד של היועץ המשפטי, אמרה שקד: "בהעדר מקור נורמטיבי המחייב בתקופת צינון אין עניין או טעם לפסול את מינוי של מנדלבליט. כמו כן, ציינה כי דעתם של רוב חברי הוועדה הייתה כי אין מניעה בעניין זה, ובסופו של יום החליטה  הוועדה להעלות את מועמדתו של מנדלבליט ולהמשיך את תהליך הבחירה בו."