מכתב שנשלח לכל בוגרות מדרשת עין הנצי״ב לקראת שבת

ממתק עצוב לפרשת ויחי

התכוונתי להתיישב הבוקר ולכתוב את הממתק השבועי.

תכננתי ממתק חגיגי ומיוחד לכבוד הסיום והפרידה מספר בראשית. אך בדיוק הבוקר התוודעתי, באיחור כנראה, לתמונות המטלטלות מן החתונה שהתפרסמו השבוע. מצאתי את עצמי משותק, חסר כל יכולת לכתוב על כל נושא אחר.

התמונות האלו מהוות עבורי טלטלה של ממש. הן גורמות לי לא רק לכעס ולזעזוע, אלא בעיקר לצער וכאב עמוק. כמעט אבל.

אינני יודע מה חולל כאן באופן עמוק יותר – שם ה׳, אלוהי החסד והרחמים, שנישא על שפתיהם, או עצם אנושיותם הפשוטה של החוגגים במחול הטירוף והזוועה.

איננו יכולים להישאר אדישים לתמונות הללו. זו החצר האחורית של החברה שלנו. חלקנו מכירים וקשורים גם באופן אישי או אף משפחתי למעגלים הללו ולאנשים האלו. אין לנו את הפריווילגיה להדחיק או לטשטש את משמעותן הקשה של התמונות האלו.

זה לא פחות ממצמרר. אנחנו חייבים להיות מוטרדים מן השאלה מה בכוחנו לעשות כדי להתמודד עם הסרטן הממאיר הזה שאוכל בנו. הוא כנראה ממאיר ומתפשט מהר יותר וחזק יותר ממה שלפחות אני נטיתי להאמין.

המראות והקולות האלו מאיימים, לא פחות מכל איום אחר, לשמוט את הקרקע מתחת למפעל חיינו ומשאת נפשנו – חזון קוממיות ישראל בארצו, והיכולת של החזון הזה להיות חזון שאנו חפצים בו ושותפים בו.

בתקווה שנזכה לימים ולממתקים שמחים יותר.

==
הרב יצחק בן דוד הוא ראש מדרשת עין הנצי"ב.