1. יו"ר 'הבית היהודי', השר נפתלי בנט, יכל השבוע פשוט לשתוק. כמו רוב חברי הכנסת וראשי המפלגות גם בנט יכל לפטור את עצמו במשפט בסגנון: "אחרי שאבחן את הדברים ואשמע את כל הצדדים, אגיב". אבל בנט הבין שאין זמן לבחון את הדברים ושכל רגע בו שירות הביטחון הכללי של מדינת ישראל שרוי תחת מתקפה מבית, פועל לרעת עתידה של מדינת ישראל ולטובתם של הקיצוניים. הפעם מימין.

2. ספק אם בנט יכל לשער את הביקורות שהוא יספוג לאחר דברי התמיכה שלו בשב"כ ולאחר דבריו כי כל מה שנעשה בחדרי החקירות הוא חוקי, אך עושה רושם שלא שם הוא שם את ראשו. יותר מזה. בנט לקח סיכון אישי כאשר הוא החליט לנקוט בצעד אמיץ עוד לפני שכל התמונה הייתה ברורה, אבל לא הסיכון האישי של בנט עניין אותו השבוע ולא הרווח, או לחילופין, ההפסד הפוליטי, אלא מעמדו של השב"כ ושל מערכות הביטחון של מדינת ישראל.

3. גם העיתוי בו בחר בנט לעמוד לצידו של השב"כ ולתקוף את הטענות נגד הארגון, מצד אלה שבעיני רבים נמנים על הציבור אותו הוא מייצג, היה "בעייתי" מבחינתו. בנט לא אמר את מה שכולם מסביבו אמרו אלא בחר לצאת דווקא בעת בה כולם מסביבו, גם חברי מפלגתו, התנפלו על השב"כ. מהלך של שתיקה מצידו היה מתקבל בהבנה, ואיש לא היה תוקף אותו על כך, אבל בנט גילה מנהיגות והבין ששתיקה כאן היא מסוכנת יותר מאשר תקיפת השב"כ. יו"ר 'הבית היהודי' הבין כי שתיקה פירושה השלמה עם המצב ועם הביקורות על השב"כ אך יותר מכך מתן לגיטימציה לימין הקיצוני.

4. לא בכדי רוב התגובות מצד ראשי הציונות הדתית וההתיישבות הגיעו לאחר דבריו האמיצים של בנט. עושה רושם שבבלבול בו שרו ראשי ההתיישבות, שחלק מהעצורים מתגוררים בשטח השיפוט שלהם, הם לא ידעו להכריע בין גרסת הנחקרים לבין דברי השב"כ. דבריו של בנט עזרו להם לראות את הדברים קצת יותר בבהירות. אם שר במדינת ישראל וחבר בקבינט המדיני בטחוני, מצהיר מעל כל במה כי הכל חוקי וכי הוא נותן לשב"כ גיבוי מלא, אז כנראה שזהו המצב. באותו ריאיון לגל"צ, בו התבטא בנט לראשונה בסוגייה, הוא הבין כי כל הציונות הדתית מחכה למוצא פיו וכי דבריו הם אלה שיובילו את השיח המגזרי בשבועות הקרובים והחליט לצאת באומץ ולעמוד לצד מוסדות המדינה אותם הוא מייצג.

5. אך לא רק את הציונות הדתית סחף בנט אחריו. התנערותו מדבריהם של נציגי הימין הקיצוני גרמו לאנשי שמאל רבים להרגיש בנוח לתמוך בדבריו. בנט גם ביקש לעשות את ההפרדה בין מפלגתו לבין הימין הקיצוני כאשר שאל: "למי אתם מאמינים, לאיילת שקד או לאיתמר בן גביר?", בשאלתו הכריח בנט רבים מעם ישראל להכריע באותו רגע באיזה צד הם, של הממסד, ששלמותו חשובה להמשך בטחונם במדינת ישראל, או בחבורת הימין הקיצוני הנתפסת בעיני רבים כאוייבת המדינה. השיח של היומיים האחרונים העלה כי רוב עם ישראל ומנהיגיו בחרו להיות בצידו של בנט.

6. וגם בונוס יש בסופו של דבר מגילוי המנהיגות של בנט, בונוס שיהווה לו רווח פוליטי משמעותי בטווח הארוך. ביומיים האחרונים בנט הרוויח רבים הרואים את עצמם ימנים מתונים. במערכת הבחירות האחרונה ניסו רבים מהצד השמאלי של המפה הפוליטית להוכיח שבנט הוא קיצוני וחשוך שמייצג שוליים בתוך מגזר קטן בציונות הדתית, אלא שבניגוד לטענות ההן בנט מיצב את עצמו השבוע עמוק עמוק בקונצנזוס הישראלי.