רב הישוב בית אל וראש ישיבת עטרת ירושלים הרב שלמה אבינר יושב שבעה על אמו שנפטרה בשבת בשיבה טובה.

חלק מימי ה'שבעה' יושב הרב במעלה אדומים יחד עם אחיו הרב אלישע, והגיע גם לשבת שבעה בישיבת 'עטרת ירושלים' ברובע המוסלמי כדי לא להטריח את התלמידים והר"מים ובעיקר כדי לא לפגוע ולשבש את סדרי הלימוד בישיבה.

בין המנחמים הגיעו גם נשיא ישיבת 'הר המור' הרב צבי ישראל טאו ולמרות שמקובל שאבל לא קם לכבוד המנחמים, נעמד הרב אבינר וקם לכבודו. גם כשהגיע הרב שמואל רבינוביץ', רב הכותל המערבי והמקומות קדושים קם הרב לכבודו.

תצלום0281
הרב טאו והרב רבינוביץ מנחמים את הרב אבינר

 

בעקבות שאלה בעניין הסביר הרב אבינר את הסיבה מדוע קם לכבוד הרבנים. וכך כותב הרב מרדכי ציון בשמו, כפי שסיפר הראשון לציון, הרב יצחק יוסף: "לפני כחמישים שנה כשמרן זצ"ל [הג"ר עובדיה יוסף] ישב שבעה על אמו, רבי עזרא עטיה לקח עמו את רבני פורת יוסף – רבי אפרים הכהן ורבי יעקב עדס ורבי עזרא שעיו – ובאו לנחם את מרן.

כשנכנסו, מרן קם לפניהם מלוא קומתו, וכשיצאו חזר רבי עזרא שעיו וסיפר למרן שראש הישיבה רבי עזרא עטיה התרעם על כך, שהרי 'לכל אומרים להם שבו חוץ מאבל וחולה' (מועד קטן כז, ב), שלא ישמע כאילו שב בחוליו, שב באבלו.  וגם הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט, וכמו שאמרו בירושלמי הנ"ל.  אמר לו מרן: אני כתבתי תשובה בכתב יד על כך, זה לא נקרא פטור ועושהו, שהרי הלבוש (י"ד סי' שעו סוף סעיף א) כותב שהאבל לא חייב לעמוד מפני שהוא טרוד בצערו, אבל יכול לעמוד ולקיים מצוה (ס' במחיצתו עמ' 30.  התשובה מובאת בקיצור בשו"ת יביע אומר ג יו"ד כז)."

תצלום0275