הרב קוק התנגד לתופעת "תג מחיר" / דעה

כל מעשה או דעה המתנכלת ללא הבחנה לאוכלוסייה הערבית, לא רק שאין לה כל מקור במשנת הראי"ה אלא שהיא היפך דעתו. ובמיוחד כיום שזכינו להקמתה של מדינת ישראל בוודאי שהטיפול בסכסוך הערבי ישראל אינו בידיהם של יחידים

הרב קוק התנגד לתופעת "תג מחיר" / דעה
  (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אחת הבעיות המלוות אותנו במאבק שלנו להיאחזות שלנו באדמות ארץ ישראל היא יחסנו לאוכלוסייה הערבית. ואכן ישנם בתוכנו אנשים קצרי רוח המבקשים לעשות קיצורי דרך בפתרון בעיית האיבה הערבית, ומשתמשים ללא ביסוס בשמו ובמשנתו של הראי"ה כאילו עמדתו הנחרצת על זכות ישראל על ארצו ויעודי התחייה היהודית בה, יש בהם להפקיע כל זכות משאינם בני ברית, ולשחרר אותנו מכל מגבלה בבואנו לממש את זכותנו על ארץ ישראל – אך מהי באמת עמדתו להתייחסות שלנו לנכרים החיים אתנו?

בתקופות שונות בחייו התייחס הראי"ה ליחסנו אל הנוכרי, האחת בגלות ליטא בספרו "עין איה", השנייה בארץ ישראל בתקופה העותומנית ואח"כ כך גם בתקופת המנדט הבריטי: כבר בשבתו בגולה הוא מסביר את הפסוק "גר ותושב וחי עמך" (עין איה" ביכורים פ"ג מ"ג) והוא שואל מה בא ללמדנו צמד המילים "גר" "תושב" שהתורה קוראת בהם לבני הניכר הגרים אתנו בארצנו. והוא מסביר שההקפדה היחידה שלנו על הנוכרי היא הסרתו מדרך רעה ומזיקה ולהיותו איש ישר כחובת בני נח –מלבד זאת יש לנוכרי הזה אומה וארץ אבות אשר יש לו עליהם געגועים וחיבה, ובגלל זה הוא "גר" בארצנו, על אף זאת עליך להכירו גם בתור "תושב" לעניין "קירוב הדעת וחופש וזכויות הראויות לאדם", ובהיותו תושב אל ייקחך לבך להכחיד ממנו את רגשותיו הטבעיות לעמו ולארצו עד שיהיה רק תושב, כי אם "גר ותושב וחי עמך".

כמו כן באותה תקופה הוא כותב (שם ברכות ח ב) על האחריות של כלל  הציבור בחובת הזהירות להתנהגות שלנו עם הנוכרים. הדברים נכתבו על המסופר בגמרא שרב פפא בא לגבות חוב מנכרית, נטלה הנכרית את בנה המת והניחתו במיטתה ואמרה לרב פפא: שב עד שאביא לך מעותיך. אמר לה: איני יושב עד שתגביהי את המטה, הגביהה את המיטה ומצאו שם תינוק מת. מכאן אמרו חכמים: אסור ליישב על מיטת נכרית. ומסביר שם הראי"ה שאילו הייתה מצליחה העלילה לא היה הקצף על רב פפא לבדו אלא נמשכת על הציבור היהודי כולו. על כן קבעו חכמים את המקרה של רב פפא זיכרון לדורות למען ידע כל איש מישראל לשום על לבו כמה גדולה היא החובה על כל אחד ואחד שלא לגרום בהתנהגותו נזק אל הכלל. ומפני שנאת בני ניכר ועלילותיהם עליו להרחיק עצמו גם מן הדומה לכיעור ביחסיו עם הגויים, ועלינו לדון בקל וחומר שלא יעלה על הלב לעשות עוול ממש לאינם בני ברית, כי לבד האיסור שיש בזה, הוא חובל בזה את נפש הכלל שנאשמים באשמת היחיד.

בשבתו ביפו (בתקופת שלטון התורכי – תרע"ב) הוא מגיב לסיפור שנכתב בעתון "העברי" על שומרים בגליל האורבים לערבים הבאים לעקור עצי פרדס וכשמתגלים הערבים קורא יהודה נוטר הפרדס לאחיו השומרים: "בשם עמנו, ובשם ארצנו, על האויב! . . . זכרו את עינוי היהודים מן החורבן עד היום, קרא אחד הגלילים. הכו, הכו אחים אל תחמלו – קרא עוד  פעם יהודה". על התיאור הזה מגיב הראי"ה במכתב לרב מאיר בר אילן עורך העברי: "ריחמאי, חוב קדוש אני מוצא להעיר לב כבודו על הסגנון של הציור שמתואר שם המצב הנפשי של האיבה לערבים, והתעוררות השומרים העברים בדברים המלאים רוח רבולוציוני מה שהוא לא לפי שאיפתנו ואינו נאות למצב כלל. וכאן מסביר הראי"ה את דבריו: "הקריאות 'על האויב' כשהן באות באורגן עברי לעומת הערבים אין קץ כמה ארס יכולות הן לחולל, וכמה חומר נכון הוא ביד שונאינו הרבים הסוקרים כל הגה היוצא ממנו, לחטט על ידו למען מצא עלילות פוליטיות על כלל ישראל. . . וחוץ מהאויבים החיצוניים יש לנו בעוונותינו הרבים מחנה שלם של שונאים פנימיים היודעים לעשות מדברים כאלה מטעמים להשטין ? . . אל תיתן מקום בעיתונך הנעלה לדברים כמו אלה שתועלתם היא אפס ונזקם גדול לאין חקר".

נכון שהדברים נכתבו תחת שלטון התורכים שכל חשד במהפכנות היה בו לא רק גירוש מהארץ אלא סכנת נפשות ממש. ואעפ"כ יש באגרת הזו (אגרות הראי"ה שצ"ח עיין שם האיגרת במלואה) כמה מרכיבים קבועים: א. הסתייגות מצד השקפת היהדות למצב נפשי של איבה לערבים. ב. אסור להתנהג ואפילו להתבטא בצורה בלתי אחראית תוך התעלמות מהשלכות שליליות של אומות העולם. ג. יש לקחת בחשבון את הסכנה מהאויבים הפנימיים המשרתים את אויבי ישראל (שהיו כבר אז) ד. יש להימנע מדברים שתועלתם אפס ונזקם גדול. יחד עם זאת היה הראי"ה ער למצב הביטחוני ולתגובה עליו. ובאגרת לוועד העיר יפו (ר"ח אדר ב תרעג) כותב: "כעת בא אלי אדם בר סמכא והגיד לי בברור שנודע לו שהערבים מתכוננים פה לעשות פרעות ביהודים – אדרוש לקרוא מיד אסיפת הוועד שלא לאחר אפילו שעה אחת, וגם אני בלי נדר אבוא לאסיפה, להתייעץ אם צריכים לעשות איזה דבר, ומה לעשות שם"

מבלי להיכנס לשאלה האם ההסתה והעוינות הערבית גברו מאז פטירתו של הראי"ה והקמתה של מדינת ישראל, ואם הנחותיו עדיין תואמות את מציאות ימינו, אין בכל כתביו דברים הפוכים או אחרים ממה שהבאנו, ואנו יכולים ללמוד עקרונות מדבריו איך להתייחס לזרים החיים בקרבנו. ואחד מהם הוא שכל מעשה או דעה המתנכלת ללא הבחנה לאוכלוסייה הערבית,  לא רק שאין לה כל מקור במשנת הראי"ה אלא שהיא היפך דעתו. ובמיוחד כיום שזכינו להקמתה של מדינת ישראל בוודאי שהטיפול בסכסוך הערבי ישראל אינו בידיהם של יחידים אלא מסור כולו לשיקול דעתה של הממלכה וצבאה שהם נציגי הציבור, ולכן יחידים המתנהגים אחרת על דעת עצמם הם מביאים במעשיהם  נזק אל הכלל. על כן "יש להימנע מדברים שתועלתם אפס ונזקם גדול".

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
15 תגובות - 15 דיונים מיין לפי
1
הרב קוק ברך את הביריונים
אלי | 21-12-2015 10:16
ואילולי הוויכוח עם הרבנים האנטי-ציונים, היינו מקימים פה בובה של מדינה - כיבוש וישוב!
2
הרב קוק מסכים לענות יהודים?
תלמיד של הרב | 21-12-2015 10:35
תמיהני על כבודו, במקום שיכתוב מאמר על שנאת יהודים, התעללות בצדיקים כותב מאמר בצורה עקיפה נגד נוער הגבעות ? האם עד כדי כך השנאה גדולה ליהודים צדיקים? מחכה למאמר נגד יושבי הכסאות המרופדים במשכורות עתק שלא איכפת להם לא מארץ ישראל ולא מעם ישראל וכמובן לא מתורת ישראל
3
כל רב חושב שהוא יכול לדבר בשם רב קוק
מנדל | 21-12-2015 11:05
הרב קוק איננו אתנו עדיף לא לדבר בשמו.
4
בכלל כתבי הרב שובשו והותאמו ע"י המו"ל כידוע
| 21-12-2015 11:17
עע מחברות הרב.
5
שוב, כמה נפלא: הכל ניתן להפיל על הרב קוק....
שימי | 21-12-2015 11:24
6
מי בכלל אומר שיש תג מחיר? לא מצאו כלום.
תג מחיר | 21-12-2015 17:07
לנערים האומללים המעונים יש מספיק אויבים. לא צריך לשתף פעולה עם עינויים שמטרתם להוציא הודאות שוא. מאז שאבישי רביב שם את רבין במדי אס אס בהוראת השב"כ, לא ברור לי שתג מחיר זה לא עלילה נוספת. ואם זה קיים, זה נובע מתיסכול של תחושה שגם הרבנים מפקירים את הנוער הנרדף והאומלל הזה. ומי שמרגיש נרדף עלול לעשות שטויות.
7
הבעיה היא העיתוי, של פרסום הכתבה, זה לא הזמן להתיר את
עמי | 21-12-2015 21:20
דמם של הנערים, על פי מקורות מהרב קוק. זה דיון חשוב מה דעתו של הרב קוק, אבל כשמתעללים בנערים צריך לכתוב נגד ההתעללות. ולא מה דעתו של הרב קוק בעניין גרפיטי על מכוניות
8
לכבוד הרב, אין דין גר תושב לבן דת אחרת. זה רמב"ם מפורש.
ט | 22-12-2015 1:08
יש חיוב על עם ישראל לגרש מי שאינו גר תושב. "והורשתם את הארץ" עיין אור החיים שם , שזו חובה לגרש את כל העמים , ולא נאמר על 7 אומות ששם כתוב" לא תחיה כל נשמה". לא פוסקים הלכה מפסקאות של הרב קוק אלא ע"פ דברי הראשונים להלכה. יום טוב
9
לתלמיד של הרב (מגיב 2)נסחפת בתגובה שלך
צדקיהו | 22-12-2015 8:34
אם הנערים לא עשו את המיוחס להם הרי המאמר לא נכתב עליהם ואם חלילה הם גרמו לפשע הרי הם לא "צדיקים" ובדיוק עליהם כתב הראי"ה את דבריו וחייבים להוקיע אותם - אם מענים אותם לא שייך לענין ופשע אחד לא מצדיק פשע אחר
10
נו. ו... מי אמר שהראי"ה צודק?
אליהו | 22-12-2015 17:36
יש לנו תורה עוד לפניו. אני נגד תג מחיר, אבל מרכזניקים, נמאסתם, הרב קוק לא חי היום - אלא לפני שבעים שנה. יש לנו תורה קצת יותר ארוכת טווח מזה.
11
לאור התגובות אני אומר כל הכבוד לרב פילבר
אלימלך | 23-12-2015 8:55
הנביא אומר: "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" - אולי כדאי להשקיע את כל האנרגיה בפעולות חיוביות שיבנו את החברה מאשר ללכלך קירות - או לפקפק בצדקתו של הראי"ה. התגובות כל אחת מהם הזויה מחברתה
12
יש תשובה של הרב ישראלי שמגבה פעולות תגמול
תלמיד | 23-12-2015 13:05
של יחידים. אח"כ הוברר שזה היה בכלל פעולה צבאית, אבל התשובה נכתבה ביחס לפעולת יחיד.
13
הכותרת אינה של המחבר ואין במאמר הביטוי "תג מחיר"
חבר | 23-12-2015 16:08
דיברתי עם המחבר והוא אמר לי שהכותרת אינה שלו - אגב אין בכל המאמר הביטוי "תג מחיר". אגב המאמר הזה מופיע בספרו "אילת השחר" שנכתב לפני למעלה מעשר שנים. והוא אקטואלי לצערנו גם היום - בכל אופן מגיע יישר כח לרב פילבר על האומץ להביא את הדברים
14
מסורת הרבנים
אבי | 25-12-2015 14:43
התרגלו הרבנים "לתקן" את התורה בגלל הצנזורה של הנוצרות, ובסופו של דבר האמינו בתיקונים כתורה מסיני.
15
"בעקבתא דמשיחא חוצפה יסגי"
יוסף | 29-12-2015 16:33
למגיב 5: אכן, ניתן להפיל על הראי"ה זצ"ל את כל הדעות שלו. למגיב 1: לאיזה בריונים אתה מתכוון? לאבי, מגיב 14: הרבנים יודעים יותר טוב ממך את האמת, מוטב שתבלום את פיך. למגיב 8- למי כן יש דין גר תושב? למגיב 2- ודאי שהראי"ה זצ"ל היה מוחה נגד עינוי יהודים אך גם לא היה מסכים לתג מחיר. לאליהו, מגיב 10- התגובה מכוונת בעיקר אליך. לא הגעת למדרגת קטון תלמידי הראי"ה זצ"ל וכבר אתה מעיז לפצות פה כלפיו. מי לנו גדול כהראי"ה זצ"ל? קצת דרך ארץ! ואם אתה לא יודע, התורה עוברת מדור לדור דרך תלמידי החכמים שבו, כפי שאפשר לראות במסכת אבות במשנה הראשונה. איפה תוכל למצוא בעצמך ,ב"תורה שלפניו" התייחסות לסוגיות דורנו? אתה צריך ללמוד הרבה מאד ענווה. הוא גדול הרבנים שיצר את תפיסת הגאולה מתוך התורה ואצלו יש התייחסות גדולה לסוגיות ימינו, וכיוון שכך מרבים להשתמש בספריו ופסיקותיו לצורך פסיקה בסוגיות אלו. ולתזכורת- כולנו עפר תחת רגלי הרב פילבר. (לא, אני לא מרכזניק. אני הרהמורניק אבל מכבד כל תלמיד חכם גם אם דעת רבותי שונה מדעתו, קל וחומר אם דעתי שונה מדעתו)